נתניהו במבחן הדורות: מהשבת השחורה ועד המלחמות מול איראן

"מה שיגדיר אותך זה 7 באוקטובר, ורק הוא", אמר יו״ר האופוזיציה יאיר לפיד במליאת הכנסת לראש הממשלה. את הדברים הללו נכון לשמוע כפי שנאמרו, מתוך כאב של אובדן, שבר לאומי עמוק, תחושת ביטחון שהתערערה מן היסוד. 7 באוקטובר הוא רגע שבו הזמן נחצה לשניים. דבריו של לפיד נתנו ביטוי לתחושה שרבים מאיתנו נושאים בליבם: האירוע כה מטלטל עד שהוא מבקש להגדיר הכל.

אך ההיסטוריה שעליה יתחנכו הדורות הבאים נכתבת מאז אותו יום נורא, ובעוצמה מיוחדת בימים אלה. היא מתעצבת בהחלטות המתקבלות סביב שולחן הממשלה, בהכרעות ביטחוניות הנושאות משקל של שנים, ובאופן שבו ראש הממשלה והנהגת המדינה בחרו לשאת באחריות ולחתור לשינוי המציאות שנוצרה. בעוד שנים, כאשר תלמידים יעמדו בטקסים ממלכתיים וישאלו מה קרה לישראל לאחר אותו יום, הם לא יעסקו רק בשבר, אלא גם בדרך שבה ביקשנו להשיב לעצמנו כיוון ותקווה.

במדינה דמוקרטית אין תפקיד ציבורי שאין עימו אחריות. זה היסוד המוסרי של ההנהגה. ברור כי ראש הממשלה נושא באחריות לאותו יום נורא, אך אחריות לא מסתיימת בהכרה בכשל, אלא מקבלת ביטוי עמוק במחויבות לבנייה מחודשת של דרך. מנהיגות נבחנת לא רק ביכולת להודות בטעות, אלא גם ביכולת להישאר בעמדת הנהגה, לשאת את הביקורת ולעמוד בתוך הסערה מתוך אמונה כי ניתן לשנות את פני הדברים.

ביום שבו יידונו בקורס קצינים שאלות של אחריות לאחר קריסה מערכתית, תיבחן לא רק הנפילה עצמה אלא גם ההכרעה להמשיך ולהוביל תהליך של התחדשות מתוך כאב.

ההכרעות הללו מתקבלות כאשר מתנהל נגד ראש הממשלה הליך משפטי אישי תחת ביקורת תקשורתית חריפה. זו מציאות שאינה פשוטה לאדם ולמנהיג גם יחד. ובכל זאת, הנהגת מדינה מחויבת להבחין בין הממד האישי לבין החובה הלאומית, ולהעמיד את ביטחון המדינה מעל כל שיקול אחר. בשנים שיבואו, כאשר בקורסי פו״ם ובמכללות לביטחון לאומי ינותחו שנות המערכה הללו, תפקודו של נתניהו יילמד כשעת מבחן של מנהיג שנדרש להכריע על גורלה של מדינה בתוך מציאות ציבורית ומשפטית מורכבת.

במקביל, בזירה הבינלאומית מתבררת חשיבותם של קשרים אישיים ואמון בין מנהיגים. הקשר ההדוק שנרקם בין נתניהו לבין טראמפ אינו רק עניין של סגנון אישי, אלא ביטוי להבנה אסטרטגית כי ברגעי הכרעה היסטוריים, אינטימיות מדינית ואמון הדדי עשויים להשפיע על כיוונה של מדינה ועל יכולתה לפעול. כאשר יידונו בקורס הצוערים של משרד החוץ סוגיות של דיפלומטיה אישית ובניית אמון בזמני מתיחות, ישמשו מערכות היחסים הללו דוגמה לאופן שבו קשר בין מנהיגים עשוי להפוך למנוף מדיני ראשון במעלה.

לאורך השנים שב נתניהו והזכיר את צ'רצ'יל כמודל חיקוי, כמנהיג שעמד מול איום שנתפס כקיומי ולא נכנע ללחצי השעה. בעיניו סימל צ'רצ'יל את היכולת להחזיק בעמדה ברורה גם כאשר הדרך קשה והביקורת עזה, ואת המחויבות להגן על ביטחונו ועל דרכו של העם גם במחיר אישי ופוליטי. מנהיגות היא גם היכולת לעמוד בתוך טלטלה לאומית ולפעול כך שהיא תהפוך לרגע מכונן בתולדותיה של אומה. במסגרות הלימוד האקדמיות שיבואו בתחומי המנהיגות ומדע המדינה ינותחו גם תפיסות הנהגה מסוג זה, הרואות במשבר לא רק סכנה אלא אפשרות לעיצוב מחודש של נתיב לאומי.

7 באוקטובר ייזכר לעד בתולדות ישראל. אך הוא לא יעמוד לבדו. לצידו ייזכר גם האופן שבו הנהגת המדינה, ובראשה ראש הממשלה בנימין נתניהו, בחרה לשאת באחריות ולפעול לשינוי המציאות הביטחונית והמדינית. ייזכרו ההכרעות שהתקבלו תחת לחץ כבד, המאמץ לעצב מחדש את סביבת האיום והנחישות לבסס מציאות יציבה ובטוחה יותר. זהו מבחנה האמיתי של מנהיגות: לא רק הרגע שבו התרחשה נפילה, אלא הדרך שבה הפך השבר לנקודת מפנה היסטורית.

ד"ר קותי שוהם הוא פילוסוף פוליטי ומומחה במחשבה מדינית