בימים האחרונים מנכ"ל חדשות 12, אבי וייס, שלח פנייה בהולה למפכ"ל המשטרה, לפרקליט המדינה וליועמ"שית, בדרישה לעצור את מרדכי דוד. לפי וייס, מרדכי דוד "מנסה להלך אימים" על הפרשן המשפטי גיא פלג. לפני כן פלג עצמו התלונן על מעשיו של דוד וטען שיש הבדל בין מחאה נגד נבחר ציבור למחאה נגד עיתונאי.
יסלחו לי וייס ופלג - שניהם צריכים באופן דחוף להסתכל במראה.
מי שנרמל "הפרעה לסדר הציבורי", הכוללת חסימת רכבים, הצקה בחיים הפרטיים, הצקה לבני משפחה ועוד, שלא יבוא בטענות. ההסתה נגד הממשלה והעומד בראשה בחדשות 12 במסווה של ביקורת אינה דבר חדש. פלג עצמו מסית באופן קבוע נגד ראש הממשלה הן בחדשות 12 והן בתוכנית הרדיו שלו ב־103. פלג כנראה שכח שאמר ב"אולפן שישי": "נתניהו וממשלתו הם האויבים החמורים ביותר לביטחונה של מדינת ישראל, הם הסכנה הגדולה ביותר לביטחונה של מדינת ישראל".
זו לא ביקורת, זו הסתה. לא אני קובע שזו הסתה, פלג קבע זאת בעצמו. לפני שבועיים בתוכניתו ב־103 אמר פלג: "מנסים להציג אותנו כלא לגיטימיים, כאויבי המדינה, ומי שהוא אויב המדינה צריכים לחתור למגע ולפגע בו כדי להרוג. זאת הסכנה".
נוסף על כך, פלג לא אמר דבר כאשר מפגינים צרו על מספרה כשאשת ראש הממשלה הסתפרה שם, או כאשר פעילי מחאה הציקו לילדיו של השר שיקלי. לידיעתך פלג, אשת ראש הממשלה וילדיו של שר הם לא נבחרי ציבור.
פלג גם לא התרגש כאשר מפגינים שצעקו "דמוקרטיה" תקפו עיתונאים של ערוץ 14 וניסו להשתיק אותם, גם לא כשרכבו של עמיתו עמית סגל נחסם.
יתרה מזאת, פלג עודד את המחאה כשאמר: "אני מאוד לא אוהב שהשמאל מנומס ועדין. צריכים להיות קולניים ולהטריד את מנוחתם של אלו שמנסים לגנוב לנו את המדינה".
בואו נבחן את מעשיו של מרדכי דוד כלפי פלג. דוד הגיע להרצאה של פלג בתל אביב, שלף את הטלפון שלו, צילם סלפי עם פלג ואמר שהוא יחסום את רכבו. בהמשך הוא אכן חסם את הרכב. מרדכי לא נקט אלימות ולא איים על פלג.
יהיו שיאמרו שחסימת רכב היא אקט אלים. אני מסכים עם הטענה הזו, אך לצערי ולצערם של כל אזרחי ישראל, היועמ"שית גלי בהרב־מיארה קבעה כי מותר לחסום רכבים במסגרת מחאה, כך שדוד פועל לפי הכללים המעוותים של היועצת המשפטית לממשלה.
גם גד מינא, שופט בית משפט השלום בתל אביב, לא חשב בשבוע שעבר כי מעשיו של דוד קיצוניים ודחה את בקשתו של פלג להרחיק את דוד 500 מטרים ממנו. השופט קבע כי דוד יורחק מפלג למרחק של שני מטרים בלבד.
אדון פלג, עם כל הכבוד גם עיתונאים חשופים לביקורת ולמחאה על דבריהם ועל מעשיהם, כל עוד לא מדובר באלימות ובאיומים. אין לעיתונאים חסינות מביקורת וממחאה, ואסור שתהיה. אי אפשר להסית, לנרמל ולעודד מחאה, ואז להתבכיין שיש נגדך ביקורת ומחאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו