לא תישא את שם הציונות הדתית לשווא

לפני כארבע שנים נולדה מפלגה חדשה בעולם - מפלגת "הציונות הדתית". מפלגה שעל פי שמה היתה אמורה לייצג מגזר גדול ומשמעותי במדינת ישראל. לצערי הרב זה לא קרה, והחוק שמקודם בימים אלה ושאינו מביא לגיוס אמיתי הוא החותם על כך. כבת הציונות הדתית זה מכאיב לי ומכתים ציבור שלם.

הרי אני גדלתי בבית שבו תורה, שירות צבאי, מסירות למדינה ואחריות חברתית הם חלק מאותו ציר חיים, לא בחירה בין "עולם הרוח" ל"עולם המעשה". בבית שבו ללכת לצה"ל הוא מעשה טבעי, לא פשרה. בבית שבו אהבת ישראל היא לא סיסמה מקרטעת, אלא חובה מוסרית. ומעל הכל - בבית שבו הציונות הדתית היא לא דגל של פשרות אלא מסורת של אחריות, של גשר ושל חיבורים.

מפלגת הציונות הדתית לא שם, להפך. כשהיא לוקחת חלק במתקפות על צה"ל ולמתן חסות לרעיונות קיצוניים של סירוב גיוס, אני מבינה עד כמה רחוק הם התרחקו מערכי הציונות הדתית האמיתית. מפלגה שנושאת את השם הזה היתה צריכה להיות הראשונה להסתער נגד מתווה אפליה בין דם לדם ובין תורה לתורה.

כבר ב-8 באוקטובר, כשבני הציונות הדתית חירפו נפשם בקרבות, היו צריכים נציגי הציבור לעמוד על הבריקדות ולדרוש שוויון בנטל. הם בחרו למרוח, להתעלם. הייתי מצפה מהם לעצור את ההתנשאות נגד חיילי ההסדר, נגד הציונות הדתית כולה, המגיעה מהעסקנים וחלקים אחרים בקואליציה. אבל את זה המפלגה שמתיימרת לייצג אותנו לא עושה, היא זונחת את זה.

אם אינכם מוכנים לעמוד מאחורי הערכים שעליהם גדלנו - ויתרתם על הזכות לשאת את השם הזה. הציונות הדתית לא תגן על תופעות שמחלישות את החברה

הציונות הדתית שאני מכירה מעולם לא הציבה את לימוד התורה נגד השירות בצבא. להפך. היא תמיד היתה הראשונה לומר שקדושת החיים וקדושת המדינה מחייבות אותנו להתייצב. תמיד היתה זו הציונות הדתית שהובילה את שירות הקצונה, את השירות הקרבי, את תרבות המילואים. אל לנו לגבות את שירת "נמות ולא נתגייס".

אני מצפה שמי שנושא את השם "הציונות הדתית" יתנהל מתוך דוגמה אישית, כבוד למדינה ומחויבות עמוקה לשותפות. שיידע לפנות לחרדים בגובה העיניים ויוביל אותם לקחת אחריות. כמי שחיה ומכירה את המגזר החרדי, אני יודעת שאפשר לנהל דיאלוג אחר, דיאלוג של אחריות ושותפות.

איזו זכות יש לתנועה פוליטית כזו להמשיך ולהחזיק בשם "הציונות הדתית"? הגיע הזמן לומר זאת באופן הברור ביותר: אם אינכם מוכנים לעמוד מאחורי הערכים שעליהם גדלנו - ויתרתם על הזכות לשאת את השם הזה. הציונות הדתית איננה הפלטפורמה המתאימה, ואינה מגן לתופעות שמחלישות את צה"ל ואת החברה הישראלית.

הציונות הדתית תמשיך להיות מה שהיתה - תנועה של מחויבות, אחריות ומעשה. תנועה שמאמינה כי יש דרך לחבר בין עולמות, לא לקרוע אותם. אבל כדי שזה יקרה צריך שהשם הזה יוחזר למקומו הטבעי: לבתים, לקהילות ולחיים של מי שממשיכים לייצג אותו בכבוד. זה הזמן להפסיק להשתמש בשם הזה כאילו הוא הפקר. הוא לא. הוא של כולנו, והוא יישאר כזה.