אם קראתם עיתונים בימים האחרונים, בוודאי נתקלתם בדיווחים על ירידה במספר המתגייסים החרדים לחטיבת חשמונאים. הנתון מדבר על ירידה של משהו כמו 30 מתגייסים, מ-100 לכיוון 70.
בטח נתקלתם גם באווירת הייאוש, התסכול והתחושה כאילו מספר המתגייסים, גם הגבוה יותר ובוודאי זה שנותר בסופו של דבר, הוא טיפה מן הים. אני אישית פוגש רבים שמדברים בסגנון כזה. שמסרבים לקבל את העובדה שהרכבת כבר יצאה מתחנתה, ושאנו בעיצומו של תהליך.
ובכן, הייאוש זה כאילו נכון, ברמה המספרית, אבל הוא פשוט שגוי ולא נכון בכלל ברמה המהותית. כי ברמה המהותית התהליך המדובר נמצא כבר בעיצומו - ומי שלא מבין את זה, צריך לברר עם עצמו מהי בדיוק השאיפה.
השאיפה כרגע לא צריכה להיות גיוס המוני של כל תלמידי הישיבות המקבלים דיחוי, גם אם זה מה שצריך להיות בסופו של דבר, לדעתי. כבר עייפתי מלהסביר שגיוס תלמידי הישיבות תלוי כולו ביצירת אתוס צבאי ובנייתו מאפס, ודבר זה תלוי בפתרון מקדים של הסכסוך שקיים בין החברה החרדית לבין המדינה ומוסדותיה, וכן החברה הישראלית. בלי כל אלה - לא יקרה שום דבר במאסה גדולה ומשמעותית מבחינת סד"כ.
מה כן יקרה וצריך לקרות? תתחיל זליגה בכמויות קטנות ובינוניות של כאלה שמתאימים לגיוס, צעירים בעלי פרופיל "ישראלי" גבוה ובעלי פרופיל חרדי גמיש בשיעור שיכול להתיר גיוס, ואת השאר כבר יעשה השירות המשמעותי עצמו, גם ברמת ההתאמה האישית וגם ברמה הערכית - בצמוד, כמובן, לשמירה על הצביון החרדי ובהתאמת השירות לאורח החיים וכו'.
וזה, גבירותיי ורבותיי, כבר קורה. כי בשביל שזה יקרה, לא צריך 600 טירונים חרדים עם פאות מסולסלות בכל מחזור. מספיקים גם שלושה, במיוחד אם הם באים ממקומות "נכונים" ובעלי השפעה בקהילה. המשימה כרגע היא לא לגרום לגיוס, אלא להנכיח את אופציית הגיוס ברחוב החרדי ועל שולחנם של המלש"בים שאינם מקדישים את כל זמנם ללימוד ושמתאימים, מבחינת חלוקת הזמן והעיסוק שלהם, לגיוס...
מבחינה זו שני מגויסים מכל ישיבה, ולא מן השוליים, עושים יפה את העבודה, ועוד יותר מזה עושים אותה בהסכמת המנהיגות, ברמה ההצהרתית, בלי קשר לחוק גיוס כלשהו.
על כן המצקצקים ומאיצי התהליכים אינם יודעים על מה הם מדברים. הם מקילים ראש בגיוס בודדים מפני שהם אינם מבינים את משמעותו. "תפסת מרובה - לא תפסת" הוא ביטוי שיש להבין אותו כפשוטו: אם הרמת כמות גדולה מדי והיא נופלת מידיך, זה לא אומר שהיתה כאן בעיה טכנית של גודל או כובד, זה אומר שלא תפסת כלום. אבל תפיסת המועט המושכלת, המעמיקה, הנעשית באהבה ובשיתוף פעולה - מצליחה מעל ומעבר.
לא משנה כמה מתגייסים יהיו בסופו של דבר במחזור הגיוס הרביעי של חשמונאים. כל אחד מהם הוא אור קטן, שגם כשלעצמו הוא אור איתן. תלוי, כאמור, מה מנסים להשיג.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו