אסור להמתין לאירוע טראומטי: מוכרחים לעצור את בעיית הנשק - עכשיו

אקדח המופיע במערכה הראשונה, כך על פי העיקרון המפורסם של המחזאי צ'כוב, יירה במערכה השלישית, ובגרסאות אחרות עד המערכה האחרונה של המחזה. זו כמובן מטאפורה בלבד, שבאה להבהיר שאין להשתמש בפריטים שונים על הבמה אלא אם כן עתיד להיעשות בהם שימוש בהמשך ההצגה. יש להניח שאם היינו מספרים לצ'כוב לא על אקדח בודד, אלא על עשרות אלפי כלי נשק בלתי חוקיים - אקדחים, רימונים, רובים ארוכים, ואפילו מקלעים ורחפני נפץ - הוא היה קובע נחרצות שהם עתידים לירות באחת המערכות הבאות. כך נראה מחזה הידרדרות המשילות הפנימית בישראל. הגיע הזמן לשינוי תפיסתי עמוק בחזית הפנימית, בדומה לשינוי שהתחולל ביחס לחזיתות החיצוניות.

עד 7 באוקטובר, כחלק מהקונספציה, היה ברור שעקרון מלחמת המנע בעצימות גבוהה כפתרון לאיום צבאי חמור הלך ודעך, שלא לומר נעלם. מדי פעם, בשולי השיח, שמענו על הצעות לצאת למלחמת מנע נגד חיזבאללה, על רקע ההיקף העצום של הטילים שצבר ויכולתו לפגוע באופן קשה במיוחד בעורף הישראלי. בהתייחס לחמאס ברצועת עזה, האפשרות למלחמת מנע הועלתה לכל היותר בחוגי הימין - שזכו לזלזול, כמובן.

את מקומה של מלחמת המנע תפס מושג חדש: המב"ם - המערכה שבין המלחמות. מדובר במערכה שהרכיב היסודי שבה הוא ניהול מבצעים צבאיים מתחת לסף המלחמה. פעולות חשאיות וגלויות התבצעו באופן שיהיה ברור שפניה של ישראל אינן להסלמה, ובוודאי לא למלחמה כוללת. פעולות מנע ממוקדות וקטנות יחסית בהיקפן נגד התעצמות החליפו את מלחמת המנע המכרעת, שאמורה להתנהל במהירות ובעצימות גבוהות. כך הגענו לכשל היעדר התגובה לשלושה אוהלי חיזבאללה בהר דב, ובעיקר - כך הגענו ל־7 באוקטובר.

נכון לעכשיו, מתרבים הסימנים שבתפיסות שהובילו את צה"ל לפני 7 באוקטובר מתחולל שינוי משמעותי. ישראל מבהירה שוב ושוב שלא תחזור עוד למצב שבו חיזבאללה מתעצם ללא תגובה. לאחר החיסול המוצלח השבוע בביירות היו מי שסברו שישראל דווקא מעוניינת בתגובה של חיזבאללה, מה שייתן לה לגיטימציה לתגובה בעצימות גבוהה, שתפגע בחיזבאללה באופן קשה במיוחד.

בהתייחס לעזה, ולמרות הלחצים האמריקניים לשימור הפסקת האש, ישראל מבהירה שבסופו של דבר עזה תפורז וחמאס לא יישאר שם כגוף שלטוני. למרבה הצער, היה צורך באירוע הטראומטי המכונן של 7 באוקטובר, בטבח ברברי ומזעזע במיוחד בהיקף עצום, כדי שיתחולל שינוי תפיסתי.

ומה קורה בחזית הפנימית המתעצמת? הפקרות בשמירה ובאבטחה של ריכוזי נשק ותחמושת, שאליהם מתווספים מאות רחפני הברחות של נשק, הביאו לכך שבתוך ישראל יש כרגע מספיק נשק ותחמושת בלתי חוקיים כדי לחמש כוחות בסדר גודל של צבא קטן.

כבר בשנים שלפני המלחמה הלכו והתרבו העדויות והדיווחים על עלייה בהיקף כלי הנשק הבלתי חוקיים. ההערכות הגבוהות דיברו לא פעם על 400 אלף כלי נשק, מספר שנראה מופרז מאוד. ההערכות הפחותות מדברות "רק" על כמה עשרות אלפים. האמת היא שלמעשה אין אף הערכה מוסמכת לגבי הכמות הבלתי נתפסת של הנשק הבלתי חוקי. מה שברור הוא שכל הגורמים העוסקים בכך, כולל שב"כ, כבר אומרים במפורש שמדובר באיום ביטחוני אסטרטגי, ולא רק בעוד נשק לארגוני פשיעה.

לא ברור איך ייראה האירוע הטראומטי שיחולל שינוי בתחום המשילות הפנימית בתוך גבולותיה של ישראל. קשה לדמיין מה בדיוק יקרה בו, מה תהיה מידת ההרס שייגרם וכמה הרוגים יהיו בו. תהיה זאת טעות קשה להמתין לאירוע הזה, ולא למנוע אותו באמצעות יציאה למלחמת מנע בעצימות גבוהה - שממילא תגיע אם לא נעשה זאת בקרוב.