זה החטא המשמעותי של הפצ"רית

איסור הפרסום היה נחוץ מאוד מפני שישראל מצויה במלחמה והחשדות פוגעים במאמצי המלחמה • וכן - מפני שבאותה העת הוחזקו חטופים ישראלים בידי מחבלי חמאס

הפצ"רית יפעת תומר-ירושלמי על רקע הסרטון משדה תימן. צילום: אורן בן חקון, צילום מסך מתוך חדשות 12

שנים רבות אני מסקר את המשטרה והייתי עד למאות חקירות פליליות וביטחוניות שהתנהלו תחת איסור פרסום. יש שלושה סוגים של איסור פרסום:

  1. איסור פרסום גורף - אסור לפרסם שום דבר, כולל את העובדה שמתקיימת חקירה ואת העובדה שקיים צו.
  2. איסור פרסום על פרטי החקירה - מותר לפרסם שמתנהלת חקירה, אך אסור לרדת לפרטים.
  3. איסור פרסום על זהות החשודים - מותר לפרסם הכל, אך לא את פרטי החשודים, כדי להגן עליהם או על מי שקשור אליהם.

זוהי פרקטיקה חקירתית מוכרת מאוד, והיא נועדה למנוע פגיעה בחקירה, למנוע את האפשרות לשבש אותה ולמנוע פגיעה במעורבים. מתברר שהפצ"רית המודחת, האלופה יפעת תומר־ירושלמי, לא שמעה על הפרקטיקה הזו, אף שהיא משפטנית בכירה. למרות העובדה שהיא אלופה בצה"ל, היא כנראה גם לא שמעה שישראל נמצאת במלחמה ולא שמעה על חטופים המוחזקים במנהרות בעזה, אחרת לא ניתן להבין את ההתנהלות הנוראה וחסרת האחריות שלה.

מתוך הדיון בבג"ץ על הדלפת הסרטון משדה תימן, צילום: אורן בן חקון

הדלפת הסרטון תמורת הגנה תקשורתית, טיוח חקירת ההדלפה והתצהיר השקרי לבג"ץ הם דברים חמורים, אך לדעתי החטא החמור ביותר של תומר־ירושלמי התרחש בתחילת החקירה ביולי 2024, כאשר הורתה למצ"ח לפתוח בחקירה נגד חיילי מילואים של כוח 100 בחשד להתעללות ולמעשה סדום בנסיבות אינוס בעצור ביטחוני פלשתיני. החקירה הזו היתה חייבת להתבצע בשקט ותחת איסור פרסום גורף, כלומר היה אסור לפרסם את עצם קיומה לפחות עד להגשת כתב האישום. בסופו של דבר כתב האישום שהוגש לבית הדין הצבאי אינו מייחס ללוחמים עבירות מין בעצור הביטחוני, וזה דבר משמעותי ביותר.

איסור הפרסום היה נחוץ מאוד הן בשל העובדה שישראל מצויה במלחמה, והחשדות פוגעים במאמצי המלחמה, והן בשל העובדה שבאותה העת הוחזקו חטופים ישראלים בידי מחבלי חמאס בעזה. ברור לכל בר דעת כי פרסום חשדות חמורים של התעללות מינית של חיילי צה"ל בעצור ביטחוני פלשתיני מסכן מאוד את שלומם של החטופים ועלול להביא לפעולות תגמול של המחבלים בחטופים. פרסום החשדות החמורים נגד החיילים גם הוסיף שמן למדורת האנטישמיות בעולם. אבל זה לא עניין את הפצ"רית, שרצתה חקירה גלויה. היא ידעה שמעצר הלוחמים יגרום הרבה רעש, אחרת חוקרי מצ"ח לא היו מגיעים לשדה תימן כשהם רעולי פנים כדי שזהותם לא תיחשף.

סנגורי החשודים בהתעללות בשדה תימן קוראים לביטול המשפט: "הליך מזוהם", צילום: אורן בן חקון

פרסום החשדות נגד החיילים בזמן מלחמה, ובזמן שהחטופים שלנו נמקים בעזה, הביא בצדק רב לביקורת קשה על התנהלות מערכת המשפט הצבאית ועל העומדת בראשה. בניסיון למזער נזקים החליטה הפצ"רית להדליף סרטון מתוך החקירה כדי לקבל הגנה מהתקשורת, תוך שהיא שוב מתעלמת מהמלחמה, מהחטופים ומההאשמות בעולם נגד צה"ל וישראל.

המעשה הנפשע של אי־חקירת החשדות נגד החיילים בשקט ותחת איסור פרסום הוא זה שיצר את כדור השלג סביב הפרשה, שבסופו של דבר התגלגל ו"דרס" גם את הפצ"רית עצמה. וכמה נזק שהוא גרם לצה"ל ולמדינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר