רצף הפרשיות שאנחנו חווים מנקה את האוויר. אפשר לאחוז את הפרשיות משני קצותיהן - להצטער על הריקבון שפשה במוסדות ובבכירים במערכת, אבל גם לחייך בהקלה ובסיפוק כי המערכות, לאט־לאט, מתנקות.
בראש ובראשונה, הפצ"רית. האישה שעמדה בראש מערכת המשפט הצה"לית, שהחלטותיה והעקרונות שהתוותה היו ההבדל בין חיים למוות עבור חיילינו בשטח, שאמורה להיות השכפ"ץ של החיילים שלנו בעולם, התגלתה כרוקמת מזימות ותופרת רשתות הסתרה. לא רק מסכת השקרים משנה כאן, גם ההדלפה עצמה. עיתונאים נוטים להלל את ההדלפה כי זה לחם חוקה של עיתונות חופשית ומבקרת, הרשו לי להחריג את זה: אני קודם כל ישראלית.
חודש לפני הטבח, בספטמבר 2023, נרתמה הפצ"רית לטובת "אחים לנשק" וארגוני המחאה, והתריעה כי מהלכי הרפורמה המשפטית "עלולים לפגוע באינטרסים ביטחוניים ובמשרתי צה"ל בעולם". ומה עשתה הפצ"רית כשיזמה את ההדלפה על שדה תימן? הפקירה את החיילים שעושים את העבודה הכי שחורה בשמירה על הנוח'בות, ביצעה בהם משפט שדה וגרמה נזק בינלאומי בל יתואר. חיילי צה"ל כולם הפכו באמצעותה לאנסים ומתעללים, והכל בגלל אגו, זחיחות וניתוק מהשטח.
וזו לא רק הפצ"רית. לפי הידיעות, שמונה בכירים בפרקליטות הצבאית ידעו על ההדלפה - ושתקו. צמרת הפרקליטות הצבאית התגלתה כקליקה תחמנית שמשתפת פעולה. השבוע, לרגע, החסרנו פעימה כשחששנו לחייה, ואז גילינו שייתכן כי שוב הכל היה תרגיל כדי להעלים את הפלאפון. מאות אלפי שקלים מכספי ציבור מושקעים בחיפוש אחר המכשיר של מי שהיתה חברה בפורום מטכ"ל. הפרשה גם מלחכת בגלימת היועמ"שית בהרב־מיארה. סופסוף. התעקשותה להמשיך להיות אחראית על הטיפול בחקירה למרות הכשלים, הריח הרע וניגודי העניינים שלה, לכאורה, אולי תהיה התחפרות אחת יותר מדי. התנהלות היועמ"שית בזמן כהונת הממשלה הזו זחוחה, אנטי־מדינתית, אנטי־דמוקרטית. כשרוממות שומרי הסף בקצה עטם, יצרו בהרב־מיארה והמשנים שלה בהובלת גיל לימון מדינה בתוך מדינה, בלי סבירות ובלי פרופורציה, ובטח בלי טיפת צניעות או ענייניות. עכשיו היועמ"שית צריכה לספק תשובות לבג"ץ, כשבפינה יושב השופט לשעבר אשר קולה, שכבר הסכים להחליפה בחקירת הפרשה, בכפוף לאישור בג"ץ. הניקיון התחיל.
הפרשה גם מלחכת בגלימת היועמ"שית בהרב־מיארה. סופסוף. התעקשותה להמשיך להיות אחראית על הטיפול בחקירה למרות הכשלים, הריח הרע וניגודי העניינים שלה, לכאורה, אולי תהיה התחפרות אחת יותר מדי
ניקיון נוסף - בהסתדרות. שמונה ימי מעצר הוטלו על יו"ר ההסתדרות כשמאות חקירות התבצעו במקביל, מפאת גודל הפרשה. כולי תקווה שיתקיים ניקוי אורוות בארגון המסואב הזה. ארנון בר־דוד, מהחשודים המרכזיים, ניצל את מעמדו כדי להשבית את המדינה בזמן הרפורמה, איים על ארגונים אזרחיים ומטיל אימה על אחרים.
יש לי תחושה כי נקודת המפנה היא מינוי זיני לראש השב"כ. הקליקה המשפטית והתקשורתית, שעשתה כל שיכלה כדי להכשיל את המינוי, כשלה. השילוב הנדיר בין התעקשות הדרג הנבחר והיציבות של זיני שלא התקפל תחת הלחצים העצומים הביאו למינוי שהמערכת לא אהבה, וזה כבר סימן טוב. אינני יודעת אם יצליח כראש שב"כ, אני יודעת שהמערכת חולה וזיני נושא עימו בשורת ניקיון. מה שהיה הוא לא מה שיהיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו