אני הייטקיסט משמע אני קיים

בסוף השבוע זכיתי בתענוג המפוקפק להזדחל במשך שעות בפקקים של כביש 6. קצת לפני מחלף קסם שמעתי חדשות. בין משבר התחבורה לגיוס 60 אלף מילואימניקים חדשים, צדה את אוזני דווקא הידיעה הפחות סוערת: רפורמה חדשה בתוכנית הלימודים של משרד החינוך. לכאורה - מה חדש, הרי כמו הנחליאלי, גם רפורמה חינוכית היא ממבשריו הרשמיים של הסתיו בישראל. הפעם שר החינוך קיש נחרד מתוצאות מבחני ה־TIMSS, מבחנים בינלאומיים במדעים ובמתמטיקה, והשיק את תוכנית "ישראל ריאלית", שנועדה להעלות את הציון של תלמידי ישראל לעשירייה הראשונה בתוך חמש שנים.

פרטי התוכנית לא מפתיעים: ייפתחו קבוצות ללמידה מוכוונת־הייטק, יוקמו מאות כיתות של עתודה מדעית להייטק, וגם עשרות מכינות בינה מלאכותית (מה זה?). הבינה המלאכותית תשולב גם במקצועות מדעי הרוח, לתוכנית הלימודים בכיתה ז' יתווספו שעות מתמטיקה ומדעים, ואלפי מורים למתמטיקה יקבלו הכשרה נוספת. הייטק, AI, עוד הייטק, עוד AI - בשלב הזה כבר הגעתי ליעד (שעתיים על ההגה), אופטימית מהעתיד הטכנולוגי המזהיר הנכון לנו. קצת פחות אופטימית מהעתיד התחבורתי אמנם, אבל אולי זה ייפתר בעזרת AI.

בדרך חזרה, על אותו כביש 6, נפלתי קורבן לתרבות חסימת הכבישים שפרחה כאן באין מפריע. הפעם היו אלו חסידי "נמות ולא נתגייס", שבתוכנית הלימודים שלהם דווקא לא תחול השנה רפורמה. אבל אם נניח בצד את הביקורת המוצדקת - על הגיוס, על לימודי ליבה ועל חסימת כבישים - כדאי לשים לב שהחינוך החרדי נשען על תפיסות עולם, שעד ממש לא מזמן היו נחלת העם היהודי כולו.

אצל החרדים הידע הוא בסיס האנושיות. יש ידע תשתיתי שנתפס כחלק מהותי, אימננטי, מהיותך אדם, בוודאי אדם יהודי. תלמידים חרדים אולי לא לומדים ליבה, אבל הם גדלים באקלים תרבותי שבו המעלה האנושית הגבוהה ביותר היא אוריינות ולמדנות, עד כדי כך שהלמדן המתמיד ביותר יזכה לשידוך הטוב ביותר. איזה גוף ידע אנחנו, הלא־חרדים, משוכנעים שהוא הכרחי להיותנו בני אדם, יהודים, ישראלים?

אין פסול בשאיפה להכין את ילדינו ותלמידינו לעולם ההייטק. זה גם בסדר גמור לכוון את ילדינו לאפיקים שיש בהם פרנסה טובה. אנחנו בהחלט נזדקק לרופאים, למתכנתים ולמהנדסים כדי להמשיך להיות מדינה משגשגת. אבל בדרך להיות מדינה משגשגת איבדנו את האינסטינקט היהודי העמוק, שרואה ברכישת השכלה לא רק הכרח הישרדותי, אלא זהות. אני יהודי, משמע אני למדן. אני יהודי, משמע אני משכיל. אני יהודי, משמע אני צמא לבלוע את עולמות הדעת הרחבים ביותר הנגישים לי. אני יהודי, משמע אני נצר לשושלת אנשים חסרי מנוח, שנמצאו בתפקידי מפתח בכל מהפכה רעיונית משמעותית, מהמונותיאיזם ועד הקומוניזם, מהגלובליזציה ועד הציונות.

במרוץ שלנו להיות מדינה חזקה שיכולה להתמודד עם האתגרים הרבים שלה, איבדנו את תאוות הידע. אנחנו לא נבהלים מבורות, אלא מכך שלא יהיו לנו הייטקיסטים. אנחנו לא נבהלים מדלדול הרוח, אלא מדלדול השורות ב־8200. בניסיון לתת מענה להשכלה הירודה של ילדינו, שר החינוך מקים פס ייצור לעובדי טק שנמתח מגיל 13 ועד הצבא. ובל נטעה - שר חינוך שרואה בעיה ומציע פתרון זה נפלא, אלא שרפורמת "ישראל ריאלית" היא סימפטום מדויק לבעיה העמוקה שאנו נמצאים בה. החברה הישראלית היא כמו אדם חלוש שגילה שאין לו שרירים בזרועות, והלך לקרוע את עצמו בחדר הכושר בלי להבין שכושר גופני הוא דבר הוליסטי ושכדאי להשקיע גם בתרגילי בטן ובסיבולת לב־ריאה. מקצועות המדעים אינם אי בודד - הם מתקיימים תמיד בתוך הקשר פילוסופי ותרבותי. אם הילדים שלנו מגיעים פעם אחר פעם לתוצאות נמוכות במתמטיקה ובמדעים, באנגלית ואפילו בעברית - עוד כיתת הייטק לא תפתור את הבעיה. בחברה תאבת לייקים קשה להפוך לתלמיד תאב דעת.