רוצים לשחרר חטופים? תשביתו את קטאר

עוד יום של שיבושים, שביתות וחסימות כבישים עבר לו, בלי שהביא לתוצאה חיובית כלשהי. כצפוי, עם ישראל סבל לשווא מן החסימות, מדינת ישראל סבלה לשווא מנזקים כלכליים של שביתה - אך הדבר, שוב כצפוי, לא קידם את השבת החטופים אפילו במילימטר.   

אילו מארגני ההפגנות באמת היו מעוניינים לקרב את יום השחרור של החטופים, היו מבינים מזמן שהם יורים אל המטרה הלא נכונה. במקום להשבית את ישראל צריך היה להשבית את קטאר.

החטופים הישראלים מצויים בגיהינום של מרתפי האסלאמונאצים העזתים כבר קרוב לשנתיים. במשך כל התקופה הזאת, האמירות שמימנה את חמאס, העניקה למנהיגי הטרוריסטים מקלט בטוח ולמעשה עמדה – ועדיין עומדת - מאחורי מעשיהם, יוצאת מן התסבוכת ללא פגע. כל עוד זה המצב, אין לשליטי קטאר שום מוטיבציה לזנוח את בני החסות שלהם ואף לא להכריח אותם לשחרר את בני הערובה הישראלים. 

מטה משפחות החטופים צריך היה לרדוף את קטאר. במקום לחסום את כבישי ישראל ולהכות במדינתנו, המכות והחסימות היו צריכות להיות מונחתות על הקטארים. לכוון את כל החיצים אל האמירות הקיצונית, פטרונית של חמאס, היה הדבר הצודק וגם הדבר היעיל מכל.

תדמיינו מצור של מפגינים על שגרירויות קטאר בבירות השונות, שיבוש לוח הטיסות של קטאר איירווייז, פגיעה בדוכנים של קטאר בתערוכות הבינלאומיות

רק תדמיינו: מצור של מפגינים על שגרירויות של קטאר בבירות השונות, שיבוש של לוח הטיסות של קטאר איירווייז, חברת התעופה של האמירות, פגיעה בדוכנים של קטאר בתערוכות הבינלאומיות, ועוד ועוד. בשלב הראשון רצף פעולות שכזה היה מאלץ את התקשורת הבינלאומית (בין אם היא רוצה בכך ובין אם לאו) לעסוק באשמה האמיתית. בשלב השני, הפגיעה המתמשכת בתדמית היתה מכריחה את הקטארים להגיד לחמאס "די!".

ניסיון העבר מלמד שמשטרים אוטוריטריים דווקא רגישים ולחיצים, כאשר לוחצים אותם במקום שכואב. גם הגדולים והחזקים שבהם - גדולים וחזקים בהרבה מקטאר - נכנעו בלית ברירה ואולצו לפעול בניגוד לכוונתם המקורית בעקבות לחץ ציבורי יעיל. זה עבד אפילו מול הגוליית הסובייטי.

בשנות ה-60 של המאה הקודמת החלו פעילי "הליגה להגנה יהודית" של הרב מאיר כהנא לרדוף אחרי כל נציג וסממן של ברית המועצות בארה"ב. זאת במטרה להסב את תשומת הלב לגורל היהודים מאחורי מסך הברזל ולגרום לשליטי בריה"מ להתיר ליהודים לצאת לישראל.

חברי הליגה נהגו לחדור לאירועים סובייטיים ולהפר את הסדר, לקשור את עצמם לגלגלי מטוסי אירופלוט, לשפוך צבע על משרדי סוכנות הידיעות הסובייטיות, וכדומה. באחד מאירועי השיא הם עלו על בימת קונצרט של התזמורת הפילהרמונית של מוסקבה, הבריחו את האמנים הסובייטיים ושרו שירים עבריים.

אפילו אימפריה ענקית לא יכלה להתעלם מן ההצקות האלה. על פי ההערכות, פעולות הליגה היו מן הגורמים החשובים שגרמו לבריה"מ להתיר יציאה חלקית של היהודים בשנות ה-70. מכבש לחצים דומה היה עשוי להכניע גם את הרשעים הקטארים, ולכל הפחות היה מקבע בתודעת התקשורת העולמית את הזיקה ביניהם לבין רוצחי חמאס.