דנמרק: נקודת אור בחשכת האנטישמיות

במועצת הביטחון של האו"ם, דנמרק יכולה להזכיר לעולם שחוק בינלאומי אינו תפריט שממנו מדינות יכולות לבחור רק את המנות המועדפות עליהן

דנמרק, צילום: רויטרס

הביקורת שמתחה ראש ממשלת דנמרק, מדה פרדריקסן, על ממשלת ישראל גרמה לאי־נוחות בקרב לא מעטים, אך דבר אחד צריך להיות ברור: המחויבות של דנמרק לעמוד לצד ישראל עומדת בעינה. ניתן לראות זאת בהחלטתה של ממשלת דנמרק שלא לקרוא להכרה במדינה פלשתינית. בימים של סערות דיפלומטיות זו עדות לבהירות מוסרית בפוליטיקה האירופית. הנימוק הרשמי להחלטה היה ברור: אין בסיס להכרה כזו. רבים בישראל יכולים להתעודד מההחלטה. למי שמכיר את ההיסטוריה בין עמינו, מדובר בהמשך של ידידות שעמדה במבחנים קשים.

ההחלטה של ממשלתנו מושתתת הן על דיפלומטיה מעשית והן על זיכרון היסטורי. במישור המעשי, אין כיום ממשלה פלשתינית מאוחדת היכולה לנהל משא ומתן ולהביא לשלום. הרשות הפלשתינית, המושחתת מן היסוד, איבדה את הלגיטימציה בקרב עמה, וחמאס, שעדיין מחזיק בני ערובה ישראלים וממשיך להצהיר בגלוי על רצונו להשמיד את ישראל, שולט בעזה באמצעות אלימות ופחד, וגובה מחיר הומניטרי כבד מאוכלוסייתו. הכרה במדינה פלשתינית לא תקדם שלום, אלא תעודד את הקיצונים ותתגמל טרור.

עבור דנמרק, הנושא גם מושפע מזיכרון היסטורי. בשנות החושך של השואה דנמרק בלטה באירופה כאשר הצילה את רוב אזרחיה היהודים. באוקטובר 1943, כאשר פקודת הגירוש הנאצית יצאה, דנים מכל שכבות החברה ארגנו הברחה של יותר מ־7,000 יהודים לשבדיה הנייטרלית. מורשת זו לא נשכחה, והיא מעצבת את מחויבותנו לעמוד לצד ישראל כיום.

רוח זו משתקפת גם בהנהגה הנוכחית שלנו. ראש הממשלה פרדריקסן עמדה בעקביות לצד זכותה של ישראל להגן על עצמה לנוכח זוועות 7 באוקטובר גם כשהתמודדה עם ביקורת פוליטית קשה בבית ובחו״ל. למרות הביקורת שמתחה בסוף השבוע שעבר על ראש ממשלת ישראל נתניהו וממשלתו, התנהלותה לאורך חודשים מדגישה כי תמיכתנו בישראל אינה עניין של נוחות פוליטית, אלא עמדה עקרונית המושתתת על היסטוריה ועל אמונה.

כעת מערכת היחסים הוותיקה עומדת שוב במבחן. אירועי 7 באוקטובר היו תזכורת אכזרית לכך שישראל עדיין נתונה לאיום קיומי - מציאות שרוב הדנים לא יכולים להבין באמת. עבור דנמרק, לעמוד לצד ישראל זה הדבר הנכון, גם אם יש מחלוקות פוליטיות.

מעמדנו באיחוד האירופי מאפשר לנו לקדם מדיניות המבוססת על משא ומתן ישיר והכרה הדדית, ולא על צעדים חד־צדדיים הפוגעים באמון. במועצת הביטחון של האו״ם דנמרק יכולה להזכיר לעולם שחוק בינלאומי אינו תפריט שממנו מדינות יכולות לבחור רק את המנות המועדפות עליהן. הסכמי אוסלו, שנחתמו לעיני הקהילה הבינלאומית, קבעו מסגרת לפתרון הסכסוך באמצעות שיחות ישירות. עקיפתם של עקרונות ההסכמים כעת משדרת לכל הצדדים שניתן להתעלם מהסכמים מתוך נוחות פוליטית.

ולעם ישראל אני רוצה לומר דבר אחד ברור: אינכם לבד. בתקופה שבה הכותרות מתמקדות לעיתים קרובות בקולות העוינים, יש לכם חברים שישמיעו את קולם, גם בזירות קשות.

הכותב הוא מנהל השגרירות הנוצרית הבינלאומית בדנמרק

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר