החות'ים: חיל הים הלא רשמי של ארדואן

בעשור האחרון רוקם הנשיא הטורקי ארדואן מהלך כפול: קידום "המסדרון האמצעי" - עורק יבשתי בין אסיה לאירופה כחלופה לנתיבי הסחר דרך ים סוף ותעלת סואץ - ובו־בזמן חבלה בביטחון השיט במצר באב אל־מנדב, כדי לנטרל את האטרקטיביות של הנתיבים הימיים, בהישענות על החות'ים בתימן.

הקשר הזה החל להתגבש ב־2014, כשארדואן בלם חקירות רגישות נגד רשתות איראניות שפעלו בטורקיה, ואפשר ל"כוח קודס" להקים חברות קש ולפתוח ערוצי מימון ורכש - תשתית ששימשה בהמשך לשיתופי פעולה עקיפים עם החות'ים. ב־2015 עוד תמך בקואליציה הסעודית שנלחמה בהם, אך ב־2017, לאחר שקטאר נותקה משכנותיה בעקבות האשמות במימון טרור, שינה כיוון והתייצב לצידה.

ב־2019, לצד קטאר שמימנה את "אל־איסלאח" - הזרוע התימנית של האחים המוסלמים - שמרה אנקרה על ערוצים ישירים עם החות'ים, שהניבו ״הבנות שטח״ לנסיגות ממוקדות ולמסירת חזיתות ללא קרב, מה שחיזק את שיתוף הפעולה בפועל במערכה על השליטה במצר האסטרטגי. במקביל, רשת Al Aman שבאיסטנבול - חוליה מרכזית במערך סעיד אל־ג׳מאל, פעיל כוח קודס בעיר - הוגדרה ב־2022 על ידי משרד האוצר האמריקני כציר מימון לחות'ים.

טורקיה מרוויחה בשלושה מישורים: ביטחוני - הרתעת ספנות וייקור ביטוח; פוליטי - סיוע לפרוקסי איראני הפוגע בישראל ושחיקת סעודיה, האמירויות ומצרים לצד חיזוק קטאר; כלכלי - ביצור המסדרון היבשתי מסין דרך מרכז אסיה, הים הכספי ואזרבייג'ן, שאליו יתווסף מסדרון זנגזור בהסכם השלום אזרבייג'ן־ארמניה, שכונה על ידי טראמפ "מסדרון השלום" ושמחבר בין אזרבייג'ן למובלעת שלה, נאחצ'יבן, הגובלת בטורקיה, דרך ארמניה שמפרידה ביניהן.

דוחות האו״ם חשפו שרשרת רכש: חיישנים גרמניים הועברו דרך חברות טורקיות ונמלי טורקיה למפעלי ייצור באיראן. משם הוברחו לתימן, ואותרו בשרידי טילים חות'יים ששימשו במתקפת ספטמבר 2019 על מתקני הנפט באבאקיק שבסעודיה, בפגיעות באיחוד האמירויות ובירי לעבר ישראל. הכוח, במימון וברכש, התגבש לפעולות ישירות: מתקפה באבו דאבי (ינואר 2022), יותר מ־100 תקיפות בים האדום, סגר על ספינות ה"קשורות לישראל" וגינויים פומביים של ארדואן לתקיפות האמריקניות־בריטיות (״הופכים את הים האדום לים של דם״), לצד תשבחות ל"הגנה המוצלחת" של החות'ים (ינואר 2024). בנובמבר 2024 נפגעה הספינה הטורקית Anadolu S, ואחריה הבהיר מוחמד עלי אל־חות׳י כי "טורקיה איננה אויב, היא שותפה למאבק בציונים".

באביב 2025 הורחבו הסנקציות האמריקניות על רשת זו - מנפט ועד גורמי קרקע - ואיששו את המעורבות הטורקית.

טורקיה מרוויחה בשלושה מישורים: ביטחוני - הרתעת ספנות וייקור ביטוח; פוליטי - סיוע לפרוקסי איראני הפוגע בישראל ושחיקת סעודיה, האמירויות ומצרים לצד חיזוק קטאר; כלכלי - ביצור המסדרון היבשתי מסין דרך מרכז אסיה, הים הכספי ואזרבייג'ן, שאליו יתווסף מסדרון זנגזור בהסכם השלום אזרבייג'ן־ארמניה, שכונה על ידי טראמפ "מסדרון השלום" ושמחבר בין אזרבייג'ן למובלעת שלה, נאחצ'יבן, הגובלת בטורקיה, דרך ארמניה שמפרידה ביניהן.

טורקיה גם מחזיקה בסיס בסומליה לחופי מפרץ עדן ומנסה להחכיר את נמל סואכין שבסודאן - מהלכים שממקמים אותה בשערי ים סוף לצורך צמצום השיט.

הברית בין ארדואן לחות'ים - שנחשפת בפני גופי ביון בישראל, במערב ובחצי האי ערב - איננה ברית נוחות, אלא דוקטרינת "משבר מבוקר": שליטה בבאב אל־מנדב לצורך מיצוב טורקיה כציר סחר מרכזי, כשהחות'ים פועלים כחיל הים הבלתי־רשמי שלה ודוחקים את הספנות אל המסדרון היבשתי, תוך שימור מתח מתחת לסף עימות ישיר.

תמיכת טורקיה בחות'ים, ישירה ועקיפה, מפירה את החלטת מועצת הביטחון 2216 האוסרת אספקת נשק וסיוע להם, את אמנת האו״ם לחוק הים (UNCLOS) ואת אמנת האו״ם למניעת מימון טרור (1999). הפרות אלו מקנות בסיס לסנקציות, להגבלות מסחר, להשעיה מבריתות ולמניעת השתתפות במכרזים.

חזית זו, שנדחקה מפני זירות אחרות, היא יעד אסטרטגי המחייב פעולה נחושה, בעוד היסוס מתמשך גובה מחירים מנמלי הים באילת, במצרים ובים התיכון כולו.

• שי גל הוא מומחה לפוליטיקה בינ"ל, לניהול משברים ולתקשורת אסטרטגית