ממשלת זנב מכשכש בכלב: דוח מעקב ביצוע של החלטות הממשלה מראה כשל עומק חמור

הממשלה שלנו הפכה לממשלת זנב מכשכש בכלב.

דוח מעקב ביצוע של החלטות הממשלה לשנת 2024 מראה כשל עומק חמור:

ממשלת ישראל איבדה את היכולת לחתוך, לדייק ולהתרכז בעיקר.

במקום לתפקד כמכונת הכרעות חדה, היא מתנהלת כמסדרון אינסופי של תהליכים. כשמגיעה בעיה אמיתית, הפתרון הוא תמיד אותו פטיש - עוד צוותים, עוד תקציבים, עוד סעיפים. אך לפעמים הבעיה בכלל אינה מסמר.

7,718 סעיפים מופיעים בדוח, יותר ממחצית מכלל הסעיפים הם סעיפים תקציביים.

אפשר היה לחשוב שמדובר בניהול אחראי של כספים בסדרי גודל משמעותיים, אך המציאות הפוכה לחלוטין. כ־56% מהסעיפים הללו הם בסכום של עד 3 מיליון שקלים, ו־2,193 מהם הם בסכום של עד מיליון שקלים בלבד. זה אולי נשמע הרבה, אך הסכום תלוי בהקשר. למעשה, מדובר בסכום שפקיד בכיר יכול לסגור בקלות עם סמנכ"ל התקציבים של משרדו.

מדוע הם דורשים את תשומת ליבה של הממשלה כולה?

התשובה פשוטה וכואבת: זנב מכשכש בכלב - הממשלה במיקוד הפוך:

בעוד רק 11% מהסעיפים הם בסכום של יותר מ־25 מיליון שקלים, ושבהם מרוכזים יותר מ־87% מסך התקציב - מאות פקידים מתרוצצים שנה אחר שנה אחרי אלפי סעיפים קטנים ולא משמעותיים. זוהי התגלמותו של חוק פארטו, רק בהיפוך מוחלט. הממשלה כמנגנון תהליכי, לא תוצאתי.

אחרי 7 באוקטובר, ברור לכולנו שאין לנו הלוקסוס להמשיך להאכיל את הביורוקרטיה הישנה. כמו בביטחון - גם בממשל, בכלכלה ובחברה עלינו להביט למציאות בעיניים, להודות במה שלא עובד ולהיות נכונים לשלם את המחירים כדי לשנות את המציאות מהשורש. ממשלה שלא יודעת לחדד את עצמה, לא תוכל לשרת את אזרחיה באמת. כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים לדרוש זאת מנבחרי הציבור שלנו. זה עלינו.

ומה קורה במחצית השנייה של סעיפי ההחלטות - אלה שאינם תקציביים? הנה תמונת מצב של חמשת שמות הפועל השכיחים ביותר הפותחים אותם: להקים - 744, לגבש - 598, לבחון - 392, להגיש - 343, למנות - 255. סה"כ 2,332 סעיפים.

הממשלות עסוקות בהקמה ובמינוי של צוותי עבודה, ועדות היגוי, ועדות מקצועיות, ועדות בין־משרדיות, ועדות בין־מגזריות, פורומים ומינהלות שתפקידם לבחון ולגבש המלצות.

כאשר המשימה מסתכמת בהקמת צוות או בגיבוש המלצות, עמידה בה לא מבטיחה שום שינוי במציאות. למעשה, זהו בזבוז של משאב יקר מאין כמותו: זמן ישיבת הממשלה. במקום להציב על שולחנה מוצרים מוגמרים לדיון, היא מנהלת אלפי סעיפים זניחים והצהרות על הקמת צוותים.

חברות עסקיות יודעות לשאול את עצמן: מה אנחנו עושות שלאף אחד אחר אין? מה אנחנו משילות מעצמנו כדי להתמקד? הממשלה, לעומת זאת, נדמית כגוף ששכח איך נראה מיקוד, איך נראה אומץ.

חשוב להדגיש: זו אינה ביקורת על ממשלה ספציפית. ניתוח הנתונים בעשור האחרון מראה תמונה דומה. אם כבר, הממשלה הנוכחית מציגה שיפור קל במיקוד שלה, אולי כתוצאה מהמלחמה. דווקא "ממשלת השינוי" היתה זו שהביאה את מספר הסעיפים הגבוה ביותר בשנה נתונה והתפזרה באופן המשמעותי ביותר. זה אינו עניין של ימין או שמאל, אלא של ניתוח עובדתי קר.

העובדה שכל הניתוח הזה אפשרי היום היא בזכות קבוצה של אנשים חכמים ומסורים שהחליטו לפני יותר מעשור שצריך לעקוב אחר ביצוע החלטות הממשלה. הם יצרו בסיס נתונים עובדתי, שבלעדיו היינו נשארים בעולם של דעות והשערות.

אחרי 7 באוקטובר, ברור לכולנו שאין לנו הלוקסוס להמשיך להאכיל את הביורוקרטיה הישנה. כמו בביטחון - גם בממשל, בכלכלה ובחברה עלינו להביט למציאות בעיניים, להודות במה שלא עובד ולהיות נכונים לשלם את המחירים כדי לשנות את המציאות מהשורש.

ממשלה שלא יודעת לחדד את עצמה, לא תוכל לשרת את אזרחיה באמת. כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים לדרוש זאת מנבחרי הציבור שלנו. זה עלינו.

• הכותב הוא סמנכ"ל בתנועת "עלינו – הנכדים המייסדים" ולשעבר מנהל אגף ממשל במשרד ראש הממשלה