"רוב האנטישמים", אמר פרופ' דיוויד הירש, סוציולוג ומייסד התנועה נגד החרם האקדמי על ישראל, "לא חושבים שהם אנטישמים". בקמפיין ההרעבה משתתפים כעת גם ראשי מדינות וארגונים החתומים על הגדרת העבודה החדשה של האנטישמיות, המתייחסת במפורט גם לאפשרות שדרך התייחסות מסוימת לישראל תיחשב לאנטישמיות. "הרעבה", כאשר היא מוצגת כך, פירושה לא רק שיש רעב במקום מסוים, אלא שיש מי שבכוונת מכוון מארגן אותה "הרעבה". והקמפיין הזה הוא הזדמנות לחזור ולדון באנטישמיות הנמצאת בעומק הדברים.
לפני כעשור פרסמה הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה (IHRA) הגדרת עבודה חדשה לאנטישמיות, הגדרה שעוררה ויכוחים רבים. לא מפליא שרבים מהארגונים האנטי־ישראליים המובילים במשך שנים קמפיינים אנטי־ישראליים התנגדו בחריפות להגדרה שעליה חתמו 35 מדינות ומאות רבות של מוסדות וארגונים דוגמת פרלמנטים, מועדוני ספורט, תאגידים ועוד, שקיבלו אותה כהגדרת עבודה, גם אם הודגש שלא מדובר במעמד משפטי.
ההגדרה לא נותרה ברמת ההפשטה הכללית ונוספו לה דוגמאות להמחשה. כמעט כל הוויכוחים על ההגדרה החדשה התמקדו בסעיפים הנוגעים ישירות לישראל, וסיכום הוויכוח חורג ממסגרתו של טור זה. חשובה במיוחד הדוגמה המפורשת הניתנת לאנטישמיות בדמותה החדשה, האנטי־ישראלית: "יישום סטנדרטים כפולים כלפי ישראל בדרישה ממנה לנהוג באופן שאינו צפוי או נדרש מכל אומה דמוקרטית אחרת".
ברמה העניינית היה ניסיון לטעון שהסעיף הזה פוגע בחופש הביטוי ומטרתו לתייג כל ביקורת על ישראל כאנטישמית, מה שימנע גם ביקורת לגיטימית נגד ישראל. אולם אותם ארגונים אנטי־ישראליים הנהנים ממימון רב, תחת כסות של "זכויות אדם", הבינו מייד שהם ייחשבו לאנטישמים, שהרי יישום סטנדרטים כפולים על ישראל הוא לחם חוקם.
בקמפיין ההרעבה משתתפים כעת גם ראשי מדינות וארגונים החתומים על הגדרת העבודה החדשה של האנטישמיות, המתייחסת במפורט גם לאפשרות שדרך התייחסות מסוימת לישראל תיחשב לאנטישמיות. "הרעבה", כאשר היא מוצגת כך, פירושה לא רק שיש רעב במקום מסוים, אלא שיש מי שבכוונת מכוון מארגן אותה "הרעבה". והקמפיין הזה הוא הזדמנות לחזור ולדון באנטישמיות הנמצאת בעומק הדברים.
ומכאן לקמפיין ההרעבה. באילו מקרים דומים של "הרעבה" "המרעיבים" הכניסו ומכניסים ל"מורעבים" אלפי משאיות סיוע; "המרעיבים" מאפשרים למדינות לקיים מופעי הצנחה תקשורתיים, וברור שבמשאית אחת יש יותר סיוע מבכל הצנחה שמצטלמת היטב; ארגונים המתהדרים כ"הומניטריים" מעכבים סיוע ל"מורעבים" רק כי הם דורשים בלעדיות ללא תחרות בהכנסת הסיוע; זה האזור "המורעב" היחיד שמגיעות ממנו תמונות שבהן "המורעבים" שופכים קמח על הארץ כדי להשתמש בשקי הקמח לסחיבת מוצרי סיוע אחרים; אימהות המציגות ילדים "מורעבים" נראות מאוד לא מורעבות; לאחת המדינות התומכות בקמפיין ההרעבה יש גבול עם האזור "המורעב" ואם רק יסכימו לפתוח אותו "המרעיבים" יאפשרו ל"מורעבים" לצאת ואפילו בשמחה.
ומעל לכל, תוך כדי קמפיין "הרעבה", מנהיגי "המורעבים" מפרסמים סרטונים שבהם מוכח כי דווקא הם מרעיבים בשיטתיות חטופים חסרי ישע.
מדוע שחמאס יעשה זאת כאשר זה עלול לפגוע בהצלחת קמפיין ההרעבה הפועל לטובתו? האם ייתכן שכאנטישמים מובהקים במיוחד, רצחניים וברבריים כמו פעם, הם מבינים לעומק את האנטישמיות בעולם ומעריכים שלא חשוב מה יעשו - האנטישמיות כבר תעשה את עבודתה?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו