"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קמפיין "ההרעבה" בעזה חושף אנטישמיות חדשה: סטנדרטים כפולים כלפי ישראל

תמונות של "מורעבים" שופכים קמח כדי להשתמש בשקים לסחיבת סיוע אחר, ואימהות לא מורעבות המציגות ילדים "מורעבים", חושפות את האבסורד • במקביל, חמאס מפרסם סרטונים המוכיחים שדווקא הם מרעיבים בשיטתיות חטופים חסרי ישע, ומעריכים נכון שהאנטישמיות העולמית תעשה את עבודתها ללא קשר למה שיעשו

,עודכן
0השמעה
עזתים על משאיות הסיוע ההומניטרי. צילום: אי.אף.פי

"רוב האנטישמים", אמר פרופ' דיוויד הירש, סוציולוג ומייסד התנועה נגד החרם האקדמי על ישראל, "לא חושבים שהם אנטישמים". בקמפיין ההרעבה משתתפים כעת גם ראשי מדינות וארגונים החתומים על הגדרת העבודה החדשה של האנטישמיות, המתייחסת במפורט גם לאפשרות שדרך התייחסות מסוימת לישראל תיחשב לאנטישמיות. "הרעבה", כאשר היא מוצגת כך, פירושה לא רק שיש רעב במקום מסוים, אלא שיש מי שבכוונת מכוון מארגן אותה "הרעבה". והקמפיין הזה הוא הזדמנות לחזור ולדון באנטישמיות הנמצאת בעומק הדברים.

לפני כעשור פרסמה הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה (IHRA) הגדרת עבודה חדשה לאנטישמיות, הגדרה שעוררה ויכוחים רבים. לא מפליא שרבים מהארגונים האנטי־ישראליים המובילים במשך שנים קמפיינים אנטי־ישראליים התנגדו בחריפות להגדרה שעליה חתמו 35 מדינות ומאות רבות של מוסדות וארגונים דוגמת פרלמנטים, מועדוני ספורט, תאגידים ועוד, שקיבלו אותה כהגדרת עבודה, גם אם הודגש שלא מדובר במעמד משפטי.

ההגדרה לא נותרה ברמת ההפשטה הכללית ונוספו לה דוגמאות להמחשה. כמעט כל הוויכוחים על ההגדרה החדשה התמקדו בסעיפים הנוגעים ישירות לישראל, וסיכום הוויכוח חורג ממסגרתו של טור זה. חשובה במיוחד הדוגמה המפורשת הניתנת לאנטישמיות בדמותה החדשה, האנטי־ישראלית: "יישום סטנדרטים כפולים כלפי ישראל בדרישה ממנה לנהוג באופן שאינו צפוי או נדרש מכל אומה דמוקרטית אחרת".

ברמה העניינית היה ניסיון לטעון שהסעיף הזה פוגע בחופש הביטוי ומטרתו לתייג כל ביקורת על ישראל כאנטישמית, מה שימנע גם ביקורת לגיטימית נגד ישראל. אולם אותם ארגונים אנטי־ישראליים הנהנים ממימון רב, תחת כסות של "זכויות אדם", הבינו מייד שהם ייחשבו לאנטישמים, שהרי יישום סטנדרטים כפולים על ישראל הוא לחם חוקם.

בקמפיין ההרעבה משתתפים כעת גם ראשי מדינות וארגונים החתומים על הגדרת העבודה החדשה של האנטישמיות, המתייחסת במפורט גם לאפשרות שדרך התייחסות מסוימת לישראל תיחשב לאנטישמיות. "הרעבה", כאשר היא מוצגת כך, פירושה לא רק שיש רעב במקום מסוים, אלא שיש מי שבכוונת מכוון מארגן אותה "הרעבה". והקמפיין הזה הוא הזדמנות לחזור ולדון באנטישמיות הנמצאת בעומק הדברים.

ומכאן לקמפיין ההרעבה. באילו מקרים דומים של "הרעבה" "המרעיבים" הכניסו ומכניסים ל"מורעבים" אלפי משאיות סיוע; "המרעיבים" מאפשרים למדינות לקיים מופעי הצנחה תקשורתיים, וברור שבמשאית אחת יש יותר סיוע מבכל הצנחה שמצטלמת היטב; ארגונים המתהדרים כ"הומניטריים" מעכבים סיוע ל"מורעבים" רק כי הם דורשים בלעדיות ללא תחרות בהכנסת הסיוע; זה האזור "המורעב" היחיד שמגיעות ממנו תמונות שבהן "המורעבים" שופכים קמח על הארץ כדי להשתמש בשקי הקמח לסחיבת מוצרי סיוע אחרים; אימהות המציגות ילדים "מורעבים" נראות מאוד לא מורעבות; לאחת המדינות התומכות בקמפיין ההרעבה יש גבול עם האזור "המורעב" ואם רק יסכימו לפתוח אותו "המרעיבים" יאפשרו ל"מורעבים" לצאת ואפילו בשמחה.

ומעל לכל, תוך כדי קמפיין "הרעבה", מנהיגי "המורעבים" מפרסמים סרטונים שבהם מוכח כי דווקא הם מרעיבים בשיטתיות חטופים חסרי ישע.

מדוע שחמאס יעשה זאת כאשר זה עלול לפגוע בהצלחת קמפיין ההרעבה הפועל לטובתו? האם ייתכן שכאנטישמים מובהקים במיוחד, רצחניים וברבריים כמו פעם, הם מבינים לעומק את האנטישמיות בעולם ומעריכים שלא חשוב מה יעשו - האנטישמיות כבר תעשה את עבודתה?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר