ההסברה לא תציל אותנו מהיעדר מדיניות

במחזוריות קבועה עולה לכותרות ה"הסברה", כאילו מדובר בנוסחת פלא, תרכובת ייחודית שתפקידה הראשוני הוא למנוע ביקורת על ישראל, וככל שזו בכל זאת חודרת את שכבת החסינות, יש ביכולת "הסברה" לחסל אותה מייד. אילו רק נקדיש יותר מאמצים להסברה, ישראל תהיה חביבת היקום. אז זהו, שלא.

מלכתחילה מתבקש להכיר בשתי תופעות רחבות היקף. ראשית, יש בעולם מספר גדול של מוסלמים וערבים, ורבים מהם ומתומכיהם מתייצבים נגד ישראל. שנית, האנטישמיות היא ערמומית, ומשכילה להתאים את עצמה לשיח הרווח. כאשר השיח היה דתי, היהודים הרגו את ישו. אם השיח כלכלי, אנחנו קפיטליסטים נצלנים, ובה בעת יהודים הם קומוניסטים שפוגעים ברווחה וברווחים.

אין די בכך כדי להסביר את מעמדה השוקע של ישראל ואת הביקורת נגדה, גם בקרב תומכיה. הסברה לא תעזור כאשר במקום מדיניות מסודרת בתחומים שונים אנו עדים לאלתורים שנועדו לענות על צרכים ולחצים מיידיים, בין של הקואליציה, בין של גורמים אחרים כמו נשיא ארה"ב. בה בעת, שרים שדעותיהם מעוררות תרעומת בעולם פועלים ומתבטאים בתחומים שחורגים מאחריותם ושנוגעים לליבת המדיניות

כעת, כאשר זכויות אדם במרכז, המדינה היהודית - ייצוג נוח של העם כולו - היא המפירה הראשית של הזכויות.

אך אין די בכך כדי להסביר את מעמדה השוקע של ישראל ואת הביקורת נגדה, גם בקרב תומכיה. הסברה לא תעזור כאשר במקום מדיניות מסודרת בתחומים שונים אנו עדים לאלתורים שנועדו לענות על צרכים ולחצים מיידיים, בין של הקואליציה, בין של גורמים אחרים כמו נשיא ארה"ב. בה בעת, שרים שדעותיהם מעוררות תרעומת בעולם פועלים ומתבטאים בתחומים שחורגים מאחריותם ושנוגעים לליבת המדיניות.

כמעט שנתיים, מאז עמד רובו לימינה אחרי 7 באוקטובר, העולם שואל מה תוכניות ישראל לרצועת עזה, וישראל מסרבת בשיטתיות להשיב: תשובה מלאה תגיע אחרי הניצחון המוחלט והלא מוגדר, תמיד כפסע מאיתנו.

בינתיים בכירים מדברים על גירוש והתיישבות. זוהי מערכת שבנויה על הסכמה בין מדינות, שהרי "הובטח לנו" אינו משכנע אלא את המשוכנעים. האם הדוברים הללו מייצגים מדיניות? אם לא, מדוע הם מתבטאים?

קחו את מצב התזונה בעזה. אחרי פרסום תמונותיהם של רום ברסלבסקי ואביתר דוד שר החוץ התלונן שהתקשורת הבינלאומית לא סיקרה את המקרה כיאות. בדקתי. דיווחים נרחבים הופיעו בכל אמצעי התקשורת המרכזיים במערב, והדגישו את אכזריות חמאס. נכון, בתוך יום הם נעלמו מהכותרות, והרעב של המקומיים חזר לככב.

אין מה לעשות - אותו יצור עלום, ההסברה, אינו יכול להחזיק סיפור על 20 רעבים בכותרות לאורך זמן, כאשר מולם יש דיווחים על אלפים רבים, ובכירים קוראים להרעבה. לא ההסברה אחראית, אלא המציאות.

או יהודה ושומרון. האם ישראל מתכוונת לספח אותם? אם כן, האם בדעתה לתת אזרחות לתושבים, כלומר לחסל את מדינת ישראל כמדינה יהודית במחי מערכת בחירות אחת? או שהיא מתכננת לקיים משטר מפלה, דמוי אפרטהייד? אם לא, מדוע היא נוקטת צעדים שנראים כמו סיפוח, ואינה מונעת את מעשי "נוער הגבעות"? האם היא יודעת מה היא רוצה, חוץ מלקום בוקר אחד ולגלות שהפלשתינים נעלמו או התגיירו? מה אפשר להסביר, אם לא יודעים מה המדיניות?

בהיעדר מדיניות ברורה, למסבירים יש מטלה בלתי אפשרית. שום תקציב הסברה, שום דובר רהוט, גם לא גערות סדרתיות בממשלות זרות ובאמצעי התקשורת בעולם, לא יענו על החוסר הזה.

• הכותבת היא שגרירה בדימוס