התפתחויות דרמטיות התרחשו השבוע בפוליטיקה הערבית המפלגתית בישראל. ארבעת מנהיגי המפלגות הערביות, חד"ש, בל"ד, תע"ל ורע"מ, התכנסו לראשונה זה שנים לפגישת תיאום ציפיות והובלת המחאה על המשך המלחמה.
אין ספק שהמחאה בישראל נגד הממשלה, אף שהיא צנועה ביחס למחאה העולמית, נותנת לחלק מהציבור הערבי, בעיקר לפעילים פוליטיים, רוח גבית ואפשרות לצאת להפגנה, אם זה בסכנין ואם זה מול שגרירות ארה"ב בתל אביב. לחלק זה גם נותן מוטיבציה לצום שלושה ימים כאות הזדהות עם הסבל של תושבי עזה, וזו המחאה הראשונה של הציבור הערבי בישראל מתחילת המלחמה.
הרצון לבנות את האמון מחדש עם הבוחר הערבי הביא סוף־סוף את ראשי המפלגות הערביות לנקיטת שורה של צעדים בוני אמון ביניהם. העובדה שחבר הכנסת איימן עודה הודיע על פרישה מהזירה הפרלמנטרית ועל פינוי מקומו כיו"ר חד"ש לד"ר יוסף ג'בארין, גרמה לאנשי בל"ד - ויותר מכך לאנשי רע"מ, במיוחד לח"כ מנסור עבאס - לנסות לפתוח דף חדש ביחסים העכורים שאפיינו את השנים האחרונות, במיוחד מאז ההחלטה של עבאס להתפצל מהרשימה המשותפת.
עם זאת, ועל אף האופטימיות והסיכויים הבלתי מבוטלים לחזרה לרשימה משותפת שתכלול את כל המפלגות הערביות - הדרך לשם עדיין ארוכה. גם אם היא תחזור לרשימה ערבית אחת שתתמודד בבחירות הבאות, היא תהיה רשימה טכנית בשל הפערים הגדולים שמאפיינים את המפלגות הערביות עד כה.
אמנם המלחמה גרמה לכל המפלגות הערביות, ללא יוצא מן הכלל, לצאת בקריאות ואפילו לתאם פגישות עם עמיתיהם האחרים ולפתוח בדיונים לקראת החזרת האחדות הערבית ברשימה המשותפת, אך הפערים די ברורים ויכולים להביא לפיצוץ במשא ומתן אפילו דקה לפני הגשת הרשימות לכנסת, בדיוק כמו שאירע בין בל"ד לבין חד"ש־תע"ל כחצי שעה לפני סגירת רשימות המועמדים בבחירות האחרונות.
יש אכזבה גדולה ברחוב הערבי מההתנהלות של המנהיגים בשנים האחרונות, מחוסר ההשפעה האמיתית שלהם, מההאשמות ההדדיות שניהלו לאורך כל התקופה במיוחד ברשתות החברתיות, ויותר מכל זה - מחוסר היכולת שלהם לשלב דמויות חדשות, במיוחד צעירים, בשורות הרשימה המשותפת.
המפלגות הערביות, בניגוד למפלגות הציוניות, נחשבות לסוג של "מועדון סגור". לא כל אחד - כן, גם אם הוא ערבי - יכול להתמודד בפריימריז.
המטרה העיקרית המסתמנת עד כה היא הקמת רשימה משותפת שתפעל כגוש אחד, כי התמודדות בשתי רשימות או יותר עלולה להביא לתחרות שיכולה להתרכז בעיקר בסכסוכים ובהאשמות הדדיות ללא כל יכולת להציג לבוחר הערבי תוכנית פוליטית או פרלמנטרית. מצב כזה עלול להביא להרחקת הבוחר הערבי בשל תחושת אכזבה וייאוש מכל הרשימות שיתמודדו.
הייצוג הערבי ייפגע אם המשותפת לא תהיה משותפת, אבל אם כן - הפוליטיקה הערבית תכריע את היהודית ותגיע מחדש לייצוג של 15 מנדטים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו