כשישראל תקפה באיראן, ארדואן זיהה הזדמנות להפוך את טורקיה ל"איראן החדשה": מדינה המאיימת צבאית, פוליטית ואולי אף גרעינית. כמו איראן, טורקיה מעניקה חסות פוליטית ולוגיסטית לארגוני טרור, ובראשם חמאס הפועל נגד ישראל בתמיכתה.
לאחרונה הכריז ארדואן כי טורקיה נמצאת בשלב מתקדם בפיתוח טילים בליסטיים ארוכי טווח, והחל ייצור המוני של מטוס הקרב החמקן "קאאן", שייכנס לשירות ב־2029. כבר ב־2022 הצליחה טורקיה, בניסוי טיל "טייפון", לפגוע במטרה במרחק 560 ק"מ, וארדואן הדגיש כי ארצו לא תוכל להישאר מאחור מול איראן וישראל. הוא אף הזהיר כי אם יוון לא תישאר "רגועה", הטיל יפגע באתונה.
איומים אלה על יוון, לצד העובדה שטורקיה מחזיקה 50 שנה כוחות בצפון קפריסין, שטח כבוש של חברה באיחוד האירופי, הם חלק מדוקטרינת "המולדת הכחולה" לשליטה טורקית במזרח הים התיכון.
למרות זאת, מדיניות האיחוד האירופי כלפי טורקיה סובלת מחוסר עקביות. במאי 2025 אישר האיחוד את תוכנית SAFE בהיקף של 150 מיליארד יורו, הכוללת שיתוף פעולה ביטחוני גם עם מדינות מחוץ לאיחוד, ובהן טורקיה. כך, למרות הפרות זכויות האדם, הכיבוש בקפריסין והאיומים הגלויים על יוון - אנקרה עשויה לזכות במימון אירופי, בטכנולוגיות מתקדמות ובחימוש נוסף, שיגבירו עוד יותר את האיום האסטרטגי שלה.
האיום אינו רק קונבנציונלי. טורקיה מאיצה גם את פרויקט הגרעין לחוף הים התיכון, שיחל לפעול השנה. התעקשותה על העשרה עצמאית תאפשר לה לפתח נשק גרעיני. כבר ב־2019 הבהיר ארדואן כי אינו מקבל את האיסור על כך, "בזמן שישראל מחזיקה בו".
טורקיה עלולה לשחזר את התסריט האיראני, שבו תוכנית גרעין אזרחית הופכת לצבאית, ולשם כך היא מפעילה רשת בינלאומית: פקיסטן, שסייעה בעבר לאיראן וללוב בתחום; ניז'ר, המספקת חומרי גלם גרעיניים; וסומליה, שבה הקימה בסיסים סמויים ל״אימונים״ הרחק מעיני המערב.
כל זאת על רקע אינפלציה דוהרת, מעצרים פוליטיים והפגנות ענק נגד ארדואן, שמניעים אותו להסלים איומים אזוריים ובינלאומיים כדי להסיח את דעת הקהל. טורקיה מנצלת את חברותה בנאט"ו לחסינות מפעולה צבאית נגדה. ארדואן מערער את הברית מבפנים, אך נהנה מהגנה שאיראן מעולם לא זכתה לה, אף שמדיניותו מנוגדת לאינטרסים שלה.
חוסר העקביות של ארה"ב ואירופה מחייב את ישראל להיערכות אסטרטגית עצמאית. דוגמה בולטת במיוחד לכך היא התעקשותו של הנשיא טראמפ להחזיר את טורקיה לתוכנית מטוסי ה־F-35, אף שהוצאה ממנה לאחר שרכשה מרוסיה את מערכת ההגנה האווירית S-400, צעד שעורר חשש כבד מזליגת טכנולוגיות רגישות למוסקבה ופגע קשות באמינות נאט"ו.
במגעים עם דמשק, על ישראל לדרוש הגבלות ברורות על ההתבססות הטורקית בצפון סוריה
המלצות דוח ועדת נגל בדבר היערכות מוקדמת מול איומים אסטרטגיים מדגישות את הצורך בהיערכות ישראלית לאיום הטורקי. ישראל בנתה בריתות חזקות עם יוון וקפריסין, הכוללות אימונים סדירים, שיתוף פעולה ימי לאבטחה של נכסי האנרגיה ומכירת מערכות נשק מתקדמות. במקביל, היא מחזקת את שיתוף הפעולה הביטחוני עם מצרים ואיחוד האמירויות, החוששות אף הן מהתעצמות טורקיה.
במגעים עם דמשק, על ישראל לדרוש הגבלות ברורות על ההתבססות הטורקית בצפון סוריה, ולסרב בנחרצות לרעיון של טראמפ להפשיר את עסקת ה־F-35 תמורת הסכמת טורקיה להסכם.
ישראל ושותפותיה חייבות לפעול עכשיו, לפני שהאיום הטורקי יתפתח לסכנה אסטרטגית חמורה וחסרת תקדים, שתאפיל אף על זו של איראן.