דווקא עכשיו: להפסיק לעכב את "מרכבות גדעון"

אם לא נפעל נכון, עזה ולבנון עלולות לשוב להיות חזיתות איראניות • יש להניח שאיראן האסלאמיסטית תנסה לשקם את צבאות הטרור שלה שם

תיעוד מפעילות הכוחות ברצועת עזה, צילום: דובר צה"ל

מלחמת איראן־ישראל לא הסתיימה. לא במובן "מלחמה" כמו העימות הצבאי ב־1967, וכמובן לא במובן נכון יותר הרואה ב־1967 מערכה במלחמה רחבה, רבת־מערכות.

מלחמת איראן בישראל, במובנה הרחב, החלה בייסוד איראן האסלאמיסטית ב־1979 (ממש כשהסתיימה מלחמה רבת־מערכות עם מצרים הפן־ערבית), שכן זו ראתה ורואה בהשמדת העם בישראל חלק מרכזי בשאיפות הזדון האימפריאליסטיות המכוננות אותה. לכן היא לא תסתיים אלא בסופה של איראן האסלאמיסטית, או בשינוי האסטרטגיה שלה מעיקרה, כדרכו של סאדאת במצרים.

כוחות צה"ל ממשיכים לפעול נגד ארגוני טרור ברחבי רצועת עזה במסגרת מבצע "מרכבות גדעון"// דובר צה"ל

אך גם במובן קצר־המועד של המונח, מלחמת איראן־ישראל הנוכחית, זו שהחלה קונקרטית באוקטובר 2023, עדיין לא הסתיימה, למרות המכה האסטרטגית שספגה איראן. לא כל עוד חמאס, צבא הטרור שאיראן הפעילה, עומד על רגליו בעזה, למרות מצבו הקשה, וחותר להשתמש בחטופים כדי להשתקם; ולא כל עוד לבנון כושלת בפירוק נשקו של חיזבאללה האיראני־למעשה, ואף כושלת במילוי התחייבותה לדחוק אותו צפונה. אמנם הוא מובס, אך הוא שוב זוחל דרומה, למרות המכות של צה"ל.

במצב כזה, כשהצפון והנגב המערבי, ולמעשה ישראל כולה, אינם מובטחים מצבאות הטרור האלה, וכשנראה שלפחות בטווח הקצר המשטר האסלאמיסטי עלול לשרוד באיראן ולהפעיל אותם - אין מקום לקבוע שהסתיימה מלחמת איראן־ישראל שפרצה באוקטובר 2023.

בגזרת איראן, אמנם ארה"ב צריכה להוביל את אירופה להחמרת הסנקציות הבינלאומיות על המשטר, אם הוא יסרב, כצפוי, לדרישות שיתפרק מתוכניות הג'נוסייד שלו; ואמנם ראוי שישראל וארה"ב יטפחו ככל יכולתן את האופוזיציות הדמוקרטיות והאתניות באיראן - אבל לא די בזה. אם לא נפעל נכון, עזה ולבנון עלולות לשוב להיות חזיתות איראניות.

יש להניח שאיראן האסלאמיסטית תנסה לשקם את צבאות הטרור שלה שם. יתר על כן, חמאס הוא גילוי בולט של הג'יהאדיזם של האחים המוסלמים. זה רדיקליזם תוקפני ורב־השפעה בעולם הערבי המוסלמי-סוני, המניע את המשטרים בטורקיה ובקטאר, בעלות־הברית הבוגדניות של ארה"ב. כמו שראינו באביב הערבי, הוא עלול לחולל התלקחות חמורה במצרים ובירדן, ואולי גם במקומות אחרים. חמאס משוקם בעזה יהיה זרז לזה, נוסף על התחדשות האיום עלינו. גם במצבו האומלל הנוכחי, חמאס־עזה הוא סכנה מיידית, אם יורשה להשתקם אחרי זוועות 2023. הוא עלול לחבור שוב לאיראן, או לקטאר ולטורקיה, ושיקומו אף עלול להיות מקור השראה לערעור במצרים ובירדן.

לפיכך, אל לה לישראל לאמץ את הצעות האופוזיציה אצלנו ולחתור ל"הסדרה" בעזה על בסיס השלמה כלשהי עם שיקום חמאס. "מתווה וויטקוף" הנוכחי, לשחרור שמונה חטופים ועוד שניים כעבור חודשיים, מקפל בתוכו סיכון של שיקום חמאס. קשה להניח שחמאס יסכים לתנאי עסקה שלא יכללו אופק של שיקום בשבילו, ושיותירו על כנו איום של מתקפה ישראלית. הרי הוא לא יתנדב להתאבד מרצונו.

יש גבול לעיכוב "מרכבות גדעון" בלי לספוג אבידות ובלי לפגוע במבצע, בחיילי המילואים ובכשירות צה"ל. 

ישראל חייבת להיזהר מהונאות עצמיות כמו אלה שהאופוזיציה ממליצה עליהן, הונאות עצמיות שכמעט כולנו לקינו בהן לפני 7 באוקטובר. גורל החטופים חשוב מאוד, ויש להציל את מי שאפשר להציל בעסקה - אבל בתנאי שעסקה זו אינה כניעה שתאפשר את שיקום צבא הטרור על גבולנו. הדבר היחיד שימנע את שיקומו הוא ביצוע מלא של מבצע "מרכבות גדעון" המעוכב. לכן, אסור לישראל להסכים לשום תנאי בעסקת החטופים הנדונה שימנע את השלמת המבצע בתום העסקה.

יש גבול לעיכוב "מרכבות גדעון" בלי לספוג אבידות ובלי לפגוע במבצע, בחיילי המילואים ובכשירות צה"ל. עלינו לקבוע דדליין לעסקת חטופים. אחריו יש לתקוף, לפנות אוכלוסייה לדרום הרצועה - ולכבוש, לטהר ולהרוס את המבצר התת־קרקעי כולו.

פרופ' אבי בראלי הוא היסטוריון באוניברסיטת בן־גוריון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר