זהירות! הגזענות חוזרת לאופנה

ישראל פתחה בשבוע שעבר במבצע הצבאי הגדול בתולדותיה נגד איראן ומשטרו של חמינאי.

אין סימטריה בין מה שישראל חוללה למשטר האיראני לבין מה שהוא הצליח לחולל לישראל ואזרחיה, אם כי כל אדם שנהרג הוא עולם ומלואו ומותו מיותר.

אינני מומחה צבאי כדי להעריך כיצד המבצע הזה יסתיים, אך ברור שאנו האזרחים בכל מקרה נשלם את המחיר, המחיר הכלכלי הכבד ביותר שכבר מרגישים.

אישית אני נגד המלחמה הזו, למרות חוסר האמפטיה והסימפטיה שלי למשטר האיראני, היות שאני מתנגד לכל מלחמה מישראל ועל ישראל.

חווינו וראינו את ההרס וההרג במרכז ובצפון, וראיתי את התגובות הגזעניות וההתמוגגות כאשר הנפילה "בצד השני".

חבל ומצער מאוד שאזרחי המדינה, יהודים וערבים, עדיין לא הפנימו את גודל האירוע ואת הצורך במינימום אחריות. בניגוד לסכנה מהקורונה, למשל, שם האזרחים הפגינו אחדות מלאה וערבות הדדית, עכשיו כאשר כל אחד חשוף לסכנת מוות מיידית, הגזענות צפה על פני השטח.

צעירים מאום אל־פחם, שלטענת המשטרה יצאו לחגוג את ירי הטילים, והצעיר הערבי מכפר כנא שהעלה את דגל איראן, והסרטון של צעירים יהודים קוראים "שיישרף לכם הכפר" בעקבות הרג המשפחה בטמרה, ולא מעט תגובות גזעניות ברשתות החברתיות - כל אלה אני מאמין אינם מייצגים את הרוב השפוי היהודי והערבי.

גם את אמירתו של ינון מגל ש"רוב תושבי טמרה הם נגד המדינה" אני לוקח בעירבון מוגבל.

למרות שהיא מסמנת מי "אנחנו" ומי "הם", טוב עשו שרים בממשלה וחברי כנסת ממפלגות ציוניות שהגיעו לאזור האסון בטמרה ושלחו מסר לכל החברה בישראל, ובמיוחד לחברה הערבית.

לו אני, כערבי ואיש תקשורת, הייתי מתבטא בגזענות כזאת שבה נוקטים חלק מהיהודים, הייתי מוצא את עצמי מהר מאוד מאחורי סורג ובריח, ועם שר שחוגג את המעצר שלי באמירה בסגנון "הנחיתי את המשטרה לעצור אותו". אך חונכתי בבית שהיהודי הוא חלק מהבית ומהמשפחה.

כל מדינה וכל חברה אמורות לראות את המחבר יותר מאשר את המפלג, במיוחד בזמן מלחמה. ועל אותה חברה לפעול להשריש את הסובלנות וקבלת האחר כערך עליון וכבסיס לקיומה של חברה מודרנית ונאורה. לצערי, בישראל אנחנו עדיין רחוקים מזה, במיוחד אחרי פרוץ מלחמת 7 באוקטובר.

הפילוג והשנאה ההדדית בישראל הם סכנה קיומית הרבה יותר מכל מלחמה אחרת, ואני תוהה כיצד ועל מה יתחנכו הדורות הבאים.

לכן, לפני שהחברה תתפורר משנאה פנימית, נדרשת פעולה דחופה ומהירה שתעצור את ההידרדרות, כי אנחנו נמצאים במדרון חלקלק של גזענות ושנאת האחר. יש צורך לפעול בכל מקום במדינה, מהמערכת הפוליטית ועד מערכת החינוך והרחוב, כי אם האיום הגדול ביותר על ישראל או־טו־טו יוסר בהכנעת איראן, האיום הקיומי של השנאה והגזענות עלול להכריע את החברה כולה.