בשפה העברית, בדומה לכל שפה, יש מילים רגילות בשימוש יומיומי שעל רקע הקשרים היסטוריים, תרבותיים, אידיאולוגיים וערכיים מסוימים הופכות לבעלות משמעות רבה ונרחבת.
"נפולת של נמושות" הפך לאחד הביטויים המפורסמים ביותר של יצחק רבין בהתייחסו ליורדים מהארץ. זו היתה דרכו של רבין להביע את דעתו על התופעה שנחשבה בעיניו ובעיני רבים כתופעה שלילית מבחינה לאומית. לא מהגרים, מונח ניטרלי, או אפילו סתם עוזבים. יורדים.
המקבילה החיובית של היורדים, כידוע, הם העולים לארץ. עלייה וירידה, עולים ויורדים, הן מילים שההקשר התרבותי, הערכי והלאומי מעניק להן גם כיום משמעות נרחבת הרבה מעבר למשמעותן המילולית הרגילה.
עם פתיחת המלחמה נגד איראן חזרה על עצמה התופעה הישראלית הנדירה שנצפתה כבר פעמים רבות בעבר: רצונם של המוני ישראלים ששהו בחו"ל למהר ולחזור לארץ. לכולם היה ברור שהטילים הבליסטיים של איראן מאיימים באופן הרבה יותר משמעותי על העורף הישראלי מכל מה שהיה מוכר בעבר, כולל במלחמת חרבות ברזל. הסכנה הממשית הוכחה, לצערנו הרב, לא רק בהרס הנרחב, אלא ביותר מ-20 הרוגים ועשרות רבות של פצועים, כולם אזרחים.
על רקע תרבותי אחר, זר, לא הגיוני כלל לתאר אנשים הטסים ממקום בטוח שאין בו מלחמה לאזור מלחמה מוכה טילים, ולהגדיר זאת כ-rescue flight, כחילוץ
והנה, על רקע זה, בלט המושג הנפוץ ביותר בעברית בכל הדיווחים שהתמקדו בתופעה: טיסות חילוץ. חברת ארקיע דיווחה שהיא "נערכת לפתיחת השמיים ובונה לוח טיסות חילוץ מיוחד". אל על דיווחה שיותר מ-60 אלף איש נרשמו באתר החברה "לאחר עליית הלינק לרישום לטיסות החילוץ".
וכך נמשכו הדיווחים על "הרשמה לטיסות החילוץ לישראל" בניסוח כזה או אחר. האתרים והעיתונים באנגלית המתפרסמים בישראל נטו גם הם להשתמש במונח "טיסת חילוץ" ((rescue flight) בהמשך למושג בעברית.
אלא שאם נחשוב לרגע, אנחנו מחלצים תמיד ממקום או ממצב שהם רעים מסיבה זו או אחרת, למקומות טובים יותר. יחידות החילוץ מחלצות אנשים מן ההריסות החוצה. חילוץ הוא כמעט תמיד מהמקום המסוכן יותר למקום הבטוח יותר.
מכאן מובן מדוע בדיווח די ארוך על הנושא ב"ניו יורק טיימס" לא הופיע כלל המושג "טיסת חילוץ". שם הסתפקו בתיאור "להטיס ישראלים בחזרה" (flying Israelis back). בדיווחים אחרים היו תיאורים דוגמת "חזרה הביתה".
עבור הקורא הלא-ישראלי, המנותק מההקשר התרבותי הלאומי, תיאור התופעה כטיסת חילוץ בלתי מתקבל על הדעת מבחינה לשונית. על רקע תרבותי אחר, זר, לא הגיוני כלל לתאר אנשים הטסים ממקום בטוח שאין בו מלחמה לאזור מלחמה מוכה טילים כחילוץ.
יש להדגיש, כי אם לא היו בנמצא מונחים רבים אחרים לתיאור התופעה, היה ניתן לפטור את עניין השפה כמשהו שלא מעיד בהכרח על כלום. אבל יש בשפה העברית אפשרויות כמו להטיס, להחזיר או סתם להביא את האנשים לישראל.
אבל זה תואר בטבעיות כמבצע חילוץ וכטיסות חילוץ משום שבמודע או שלא במודע, יש כאן הקבלה לעולים ולעלייה. ההגעה לישראל מחו"ל היא עלייה, כי היא משקפת מעבר ממקום נמוך יותר למקום גבוה יותר מבחינה ערכית. העלייה היא הגשמה של אידיאל כלשהו.
וכך גם אלה שמצאו את עצמם בחו"ל, ומבלי שהיו חשופים לסכנה מיוחדת, משוועים להיות מחולצים משם, אף שמדובר בחילוץ המביא אותם למקום שכרגע מסוכן להיות בו. הדרישה אינה מימון הוצאות נוספות על שהייה בחו"ל ולא הזנקת הילדים שנותרו בארץ כדי שיצטרפו לטיול מזדמן בלונדון. נטו איחוד משפחות במרחב שאינו תמיד מוגן.
וזה מחמם את הלב ומעורר תקווה. לנוכח כל הבכי והנהי על תופעת הירידה המתגברת, לכאורה, ועל הרצון של רבים כביכול לעזוב, האמת של הרוב הגדול כאן היא אחרת. הם רוצים להיחלץ לישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו