"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למה אנחנו יהודים? את התשובה לא תמצאו במוסדות החינוך

לפני שאנחנו דנים בסוגיית לימודי ליבה במוסדות חרדיים, עלינו לדון בסוגיית לימודי ליבה יהודיים בכלל המוסדות - גם החילוניים וגם החרדיים • כי אם מערכת החינוך פועלת על פי מנועי סכסוך, מדנים ומחלוקות נושנות, למה אנחנו מצפים במערכות אחרות?

,עודכן
0השמעה
כיתה בחינוך הממלכתי-דתי (למצולמים אין כל קשר לידיעה), צילום: יהושע יוסף

הפורום הורכב ברובו מחברות ומחברים חילונים, ומיעוטו דתיות ודתיים על הרצף. כולם הסתכלו זו על זה ומלמלו, פחות או יותר ביחד: בגלל יהודה. זאת היתה תשובה נכונה, כמובן. יהודים הם "יהודאים". כלומר: השייכים ליהודה.

ואכן, לזה בדיוק כיוון המרצה. ואז, בשיעור של כ-40 דקות הוא הסביר על פי תורת החסידות ובעל התניא מה היא יהודאות, במה היא שונה מ"ראובניות", "שמעוניות" ו"לויאות", איך ספירות הקבלה מתאימות לתכונות הנפש של השבטים, ולמה על פי זה יהודה הוא בכיר השבטים.

היה מחכים, מוצלח ונפלא. עכשיו, בואו נחזור לפשט. למה קוראים ליהודים יהודים? צריך לומר ביושר שגם אלה מיושבי החדר שכן ידעו, פחות או יותר, את התשובה, לא ידעו אותה במדויק. איך אני יודע? כי גם אני, שהייתי מהדתיים ומן הידענים, יחסית, בנושא יהדות - איני שולט היטב בידע סביב הנתון הזה מבחינה היסטורית.

אני מכיר את ההבדלים בין ישראל ליהודה, אבל אני יותר שולט בפרשת אלי פלדשטיין, למשל, או בפסק דין הבורר בסכסוך של ישיבת פוניבז'

אני מכיר את ההבדלים בין ישראל ליהודה וההשתלשלות ההיסטורית של הצטמצמות הלאום לשבט יהודה, אני יודע פחות או יותר מתי זה קרה אבל אני שולט פי מאה בפרטי פרשת אלי פלדשטיין, למשל, או בפסק דין הבורר בסכסוך של ישיבת פוניבז'.

ובעוד ישראל מדבר ומסביר על מוחין וכוחות הנפש, הבנתי פתאום בצורה הבהירה ביותר שהרבה לפני שאנחנו דנים בסוגיית לימודי ליבה במוסדות חרדיים, אנחנו צריכים לדון בסוגיית לימודי ליבה יהודיים בכלל המוסדות, גם החילוניים וגם החרדיים. ונתתי את דעתי באימה ובצער לעובדה שהחומרים היסודיים והבסיסיים האלה הם די יתומים בכל המערכות, הממלכתית, הדתית והחרדית.

המערכת החילונית מזלזלת בהם כי הם, כביכול, של הדתיים ובדור שבו נכתבו היסודות למערכת החינוך טרחו כותביה להימלט ככל הניתן מעולמות הדת, והמערכת החרדית מזלזלת בהם כי היא ממוקדת בתלמוד ובהלכה. וגם זה מצב שיסודו ושורשו בסכסוך שיצר את עודף המוטיבציה לשמרנות ולשימור ואת הבריחה מחטטנות ומחקרנות אמונית.

מערכת החינוך הציונית-דתית מצויה במצב הרבה יותר טוב מבחינה זו, אבל גם הוא לא מושלם. וכך יוצא שמערכות החינוך והנחלת הערכים של חלק עצום מהעם היושב בציון מנוהלות ומונחות בידי סכסוך ומדנים ובידי מחלוקות נושנות, שהולכות ונבנות מדור לדור נדבך על גבי נדבך.

עכשיו תגידו לי: אם המערכת הבסיסית ביותר, מערכת החינוך, פועלת על פי מנועי הסכסוך, למה אנחנו מצפים במערכות אחרות? הנרטיבים הסותרים והמתגוששים הפכו להיות חזות הכל, והם מתווים גם את מבנה המערכות היסודיות ביותר.

התיקון יבוא כשילד יהודי בתלמה ילין בתל אביב ובחוות דעת בירושלים ילמד את התשובה לשאלה למה קוראים ליהודים יהודים, ואולי, מי יודע, אולי זו תהיה אותה התשובה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

קובי אריאלי

בעל טור במגזין

כדאילהכיר