בעיית המיומנויות בעבודה: השכר עולה, הפערים נשארים

חדשות טובות לכאורה: השכר הממוצע חצה לראשונה את רף 15 אלף השקלים. יש מי שממהר לראות בכך סימן להתאוששות. אבל צלילה לדוח השכר של הביטוח הלאומי לסוף השנה האזרחית מגלה תמונת מצב מטרידה. עבור מיליוני עובדים בישראל המציאות הכלכלית תקועה. העלייה בשכר הממוצע אינה מחלחלת אליהם.

יותר מ-70% מהעובדים במשק מרוויחים פחות מ-15,000 שקל לחודש. הנתון על השכר החציוני במשק מגלה כי אחד מכל שני עובדים מרוויח פחות מ-10,500 שקל בחודש. בתקופה של יוקר מחיה גבוה ושחיקה מתמשכת, זוהי לא הכנסה שמשקפת יציבות כלכלית.

העלייה בשכר הממוצע מושפעת בעיקר מהעלייה בשכר של מיעוט קטן מהעובדים בטופ. למעשה, הפער בין מי שנמצא בחלק העליון של שוק העבודה לבין מי שנמצא במרכז ובתחתית נשאר עמוק ויציב.

רואים זאת בבירור כשמסתכלים על פערים מבניים. פערי השכר בין גברים לנשים כבר עומדים על 54%(!). בין ערים חזקות לפריפריה חברתית וכלכלית יש הבדלים של אלפי שקלים בשכר החודשי. שליש מהעובדים במשק משתכרים פחות משכר המינימום. אלה אינם פערים שוליים או זמניים אלא פערים שמעצבים מסלולי חיים שלמים.

אחד הנתונים המדאיגים הוא שיעור העובדים שמועסקים ביותר ממשרה אחת. כמעט 10% מהשכירים בישראל עובדים בשתי משרות או יותר. ברוב המקרים, זה לא מתוך בחירה או שאיפה לקריירה מגוונת, אלא מתוך צורך. זה לא סיפור של חריצות, אלא של הישרדות.

קל להאשים את יוקר המחיה או את האינפלציה. אבל שורש הבעיה עמוק יותר: בעיית מיומנויות. שוק העבודה מתגמל כיום עובדים בעלי מיומנויות מתקדמות בענפים מבוקשים, ומותיר מאחור עובדים שאין להם דרך ריאלית להתקדם.

העובדים של הביוקר הם בעלי השכלה גבוהה רחבה, אבל רוב הישראלים - יותר ממחצית - אינם הולכים למסלול אקדמי. מיומנויות אינן רק תואר, הן שילוב של הכשרה מקצועית עדכנית, ניסיון מעשי, התאמה לצורכי המשק ויכולת להתעדכן לאורך החיים.

בישראל אין מערכת רחבה, איכותית ונגישה שמאפשרת למאות אלפי עובדים ללמוד מקצוע, למרות שעבור מיליוני ישראלים הכשרה מקצועית היא תנאי בסיסי לאופק תעסוקתי. האחריות מפוצלת בין משרדי העבודה והכלכלה, בלי מדיניות.

התוצאה היא שוק עבודה מקוטב. שינוי אמיתי דורש מהלך לאומי לבניית מערכת הכשרות מקצועיות אחת, שתאפשר לאנשים להתקדם בשכר וביציבות תעסוקתית. ההכשרות חייבות להיבנות עם המעסיקים ולפי ביקוש אמיתי במשק, להיות נגישות בפריפריה ומותאמות לאנשים עובדים, ולכלול ליווי והשמה אמיתיים.

בלי מהלך כזה הצמיחה תיפגע, וגם אם תקרה היא לא תחלחל למרבית הציבור. סגירת פערי המיומנויות היא תנאי יסוד לכלכלה שמבקשת להשתקם, לצמוח ולהיות הוגנת.

עו"ד טלי ניר היא מנכ"לית עמותת 121, שמובילה את "המקפצה" בה שותפים 50 ארגונים הפועלים יחד לקידום השקעה בפיתוח תעסוקתי