תמרור אזהרה: כשהדין לא ממוצה - מלחמת אזרחים היא השלב הבא

עד לא מזמן מלחמת אזרחים נראתה לי כמו תרחיש הזוי. הסיבה העיקרית לכך היתה שאנשים בישראל לא רואים באזרחות שלנו זהות, ובטח לא זהות מבדלת. אנשים לא שואלים את עצמם אילו אזרחים ישראלים הם רוצים להיות.

מלחמות האזרחים בארה"ב, בסין, בספרד וברוסיה נבעו מהשאלה איזה סוג של אזרחות תהיה לאנשים. בארה"ב השאלה היתה למעשה מיהו אזרח חופשי, ואם לאזרחים מותר להחזיק עבדים. מלחמות אזרחים אחרות במערב נסבו בעיקר סביב סוג השלטון: מלוכניים, רפובליקניים, קומוניסטיים, פשיסטיים.

בניגוד לאמריקנים, שרואים עצמם כאומה של פרטים, אנחנו רואים את עצמנו כיהודים, כעם בואכה שבט, ולכן פעמים רבות אנחנו קוראים למלחמה אפשרית "מלחמת אחים", ולא "מלחמת אזרחים".

בישראל כולם מסכימים בערך על סוג השלטון. הסיכוי להרוג ולמות על דקויות חוקתיות נראה קלוש. כמו כן, הזהות הלאומית שלנו חזקה מהזהות האזרחית. בניגוד לאמריקנים, שרואים עצמם כאומה של פרטים, אנחנו רואים את עצמנו כיהודים, כעם בואכה שבט, ולכן פעמים רבות אנחנו קוראים למלחמה אפשרית "מלחמת אחים", ולא "מלחמת אזרחים".

היתה לי גם אמונה שאנחנו לא מטומטמים מספיק כדי לריב תוך כדי מלחמות חיצוניות - אבל ההיסטוריה מלמדת שמלחמות אזרחים נוטות לפרוץ דווקא כשאין יציבות ביטחונית, ושגופים רדיקליים ומהפכניים ינסו לנצל בציניות שעת כושר. נוסף על כך, גם הצלחנו להוכיח לא מעט טמטום ב־3,000 שנים של היסטוריה.

מה כן יכול להוביל למלחמת אזרחים? היעדר שלטון חוק. כששלטון החוק לא מתפקד, אזרחים הגונים מתחמשים להגנה עצמית. אם הציפייה לצדק נעלמת, הדרישה לצדק אלים מתחזקת. הלוחמים במלחמות אזרחים אינם אנשים רעים, אלא אנשים רגילים לחלוטין. שלטון החוק מגן עלינו מעצמנו. וכשהוא בסכנה - אני מתחיל לפחד. כשפיצוץ כינוסי שמאל וימין ופיצוץ נאומים ואזכרות לא מסתיימים בכתבי אישום, והדין לא ממוצה עם מפירי הסדר - האזרחים מתחילים לפחד.

לפני שבוע 60 איש פרצו והתבצרו במשרדי הליכוד. לא הוגשו כתבי אישום. מה אמורים להרגיש מיליון איש שזכות ההתאגדות הפוליטית שלהם נפגעת, ואיש לא משלם את המחיר? אם אנשים יחושו שזכויותיהם הפוליטיות נפגעות, המרחק למלחמת אזרחים יתקצר.

הרטוריקה בשיח מחריפה מאוד. אנשים מרשים לעצמם לאיים בחיסולי חשבונות "ביום שאחרי", אנשים מאוימים על מחשבות, דעות ואסוציאציות פוליטיות. איומים אינם הבעת דעה, הם ניסיון לביטול דעה, ואם דעה מבוטלת אנשים מחפשים דרך להגן עליה. לפני שבוע חבורה של חוליגנים הרביצה לנהג אוטובוס ערבי. מהפכנים מאיימים לחסום גישה לחתונה של בן ראש הממשלה - הם קוראים לזה "שיבוש" ו"פעולות", כאילו הם צופים קטינים חסרי אחריות. מה יקרה אם אנשים יתחילו לראות בכך ניסיונות הפיכה וביטול הבחירות?

יש לציין כי לא ההתנגדות הפוליטית לממשלה או לרפומה או למלחמה היא הסיבה להתקרבות המלחמה, אלא חוסר היכולת של שלטון החוק להתמודד עם הפרתו. אנשים לא יהרגו זה את זה על רפורמה משפטית, כלכלה או מדיניות חוץ. אך אם המדינה לא תקיים את המצופה ממנה לשמירה על החוק - היום שבו אנשים ינסו להיכנס לנעלי החוק במטרה להביא צדק, לשיטתם, מתקרב. הלוואי שלא נגיע לשם.