נשמעות הערכות מסביבת נתניהו שלפיהן בג"ץ לא יחסום את מינויו של דוד זיני לפקד על שב"כ. על מה הן מתבססות? על הצורך הביטחוני הדחוף שימונה ראש שב"כ חדש ויודח סוף־סוף המפקד הכושל הנוכחי? על כך שאין עילה חוקית לפסול את המינוי? אבל היעדר עילה חוקית כבר לא מפריע לבג"ץ. יש להביא בחשבון את העובדה שהמוסד הזה ירד מפסים חוקתיים סבירים. היעדרה של עילה חוקית לא הפריע לבג"ץ לפסול מינוי של נציב שירות המדינה - פסילה שסתרה חזיתית את לשון החוק. היעדרה של סמכות חוקית לא הפריע לו לפסול תיקון לחוק יסוד.
בג"ץ כיום לא מרשה ללשון החוק לבלבל אותו. בהיעדר סמכות, למשל בהיעדר סמכות לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, הוא "פשוט" משתלט עליה. זה נוח יותר מפשרה שהציע שר המשפטים לשם כינוסה. הסיפור הזה מקנה הצצה אל תוך הבור הסכסכני והשתלטני שנפלו אליו השופט עמית והקבוצה בהנהגתו בקרב שופטי העליון. זו קבוצה חסרת מעצורים ונטולת כל יכולת להתפשר.
אנחנו עומדים בפני אנשים שלא מהססים לשמוט את הקרקע מתחת לממלכתיות, ולהמיר את שלטון החוק בשלטון שרירותי של שופטים השולטים במקרה בבית המשפט. תפקידו המכונן של בית המשפט הוא לוודא שהחוק מקוים, ושאיש ברשויות המדינה לא פועל ללא סמכות חוקית. ועכשיו, למרבה הסכנה, הוא הידרדר למצב המביש שבו הוא עצמו לא מקיים את החוק, והוא עצמו פועל שוב ושוב ללא סמכות. את המצב המביש הזה לא מביאים בחשבון די הצורך כל המעריכים שזיני ימונה לבסוף לפקד על שב"כ, ללא התנגדות בג"ץ.
השופטים עלולים לפסול את המינוי בתקווה ודאית שהפסילה תקבל תמיכה מאגף מרכז־שמאל ומרוב האליטות בישראל. גם אלה מזמן החליפו את "שלטון החוק" ב"שלטון המשפטנים".
ההערכות שבג"ץ לא יפסול את זיני הן ניחושים גרידא, וניתוח משפטי לא יצמצם את אי־הוודאות. הרי בג"ץ חדל זה מכבר להיות גוף משפטי מעיקרו - הוא גורם פוליטי הנלחם על כוח פוליטי. פסיקת השופטים תנבע מהערכותיהם הפוליטיות, ולא המשפטיות, ולכן קשה לחזות אותה.
ואולי עמית ועמיתיו יתעשתו לנוכח הצומת האסטרטגי הגורלי מול חמאס ואיראן (לפחות)? הרי קשה להפריך את דברי ראש הממשלה, שלפיהם בזמן כזה ביטחון המדינה מחייב ראש שב"כ מתפקד, ולא אדם כושל הנאחז בתפקיד בציפורניו. אולי השופטים יירתעו, ואולי נתניהו או יועציו טועים בהערכותיהם. לפיכך, הממשלה והרוב בכנסת חייבים להתכונן לאפשרות החמורה שבג"ץ יחסום את מה שלפי טענה אבסורדית הוא "השתלטות" של הממשלה הנבחרת על שב"כ - כלומר ישבש לממשלה את הפעלת אחת הזרועות החשובות בקרב ההכרעה בעזה.
אז לנוכח החלטה אפשרית וחסרת אחריות של בג"ץ, האם יש ליזום משבר חוקתי? התגובה חייבת להיות תבונית, ולא רגשית, כלומר ממוקדת בהכרח האסטרטגי של ישראל לעקור את חמאס משלטונו בעזה ולנטרל את האיום הגרעיני האיראני. נכון, פסילת זיני תהיה שיבוש חמור במלחמה - אבל משבר חוקתי יהיה שיבוש חמור יותר. יש לחרוק שיניים ולחתור לניצחון בעזה, גם כשבג"ץ קושר לנו יד חשובה כמו שב"כ.
משבר חוקתי עכשיו הוא מה שמטפחי התבוסה בישראל יכולים רק לקוות לו. כל ניסיונותיהם לבלום את ההכרעה ברצועה נכשלו עד עכשיו. צריך לסכל גם את הניסיון הזה. אין מנוס ממשבר חוקתי - אבל רק אחרי ניצחון במלחמה ובחירות, כשהציבור רואה מי הפריע לניצחון. אז יש לקבל מהבוחרים אישור למצע להבראת הדמוקרטיה החולה שלנו. זו אימתם של עמית ושותפיו - לעמוד מול רפורמה שקיבלה הסמכה מרוב הישראלים.
פרופ' אבי בראלי הוא היסטוריון באונ' בן־גוריון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו