הסיפור עוד לא הסתיים: חובת המדינה להחזיר את אלי כהן לקבורה בישראל

לפני 60 שנה בדיוק, ב־18 במאי 1965, הועלה אלי כהן לגרדום. "האיש שלנו בדמשק", שהיה מגדולי המרגלים שהפעילה ישראל מעבר לקווי האויב, נתפס כמה שבועות קודם לכן בידי המודיעין הסורי, ולאחר משפט ראווה, ולמרות מאמץ ישראלי להגיע לעסקה עם הסורים שתציל את חייו, הוא נידון למוות והוצא להורג בתלייה באישון לילה בכיכר המרכזית של דמשק.

בכך בא לסיומו סיפור לא ייאמן, של מי שהצליח לחדור אל שורות הצמרת הביטחונית והמדינית של סוריה ולהביא מודיעין יקר ערך ברגע מפנה בתולדות המזרח התיכון, שעה שהמשטר הקיצוני ששלט אז בדמשק החל לדרדר את האזור כולו אל הסלמה ועימות. ואכן, כשעלו כוחות צה"ל אל רמת הגולן ביוני 1967, שנתיים לאחר שהוצא אלי כהן להורג, לא היה אפשר שלא להיזכר בתמונות שצילם ושלח לישראל מביקוריו ברמת הגולן עם "חבריו" לצמרת הסורית, שמהן ניתן היה ללמוד מידע יקר ערך על מוצביו של הצבא הסורי ועל היערכותו למלחמה עם ישראל.

אבל הוצאתו להורג של אלי כהן בדמשק היתה בבחינת סופו של פרק אחד בסיפור עלילה שרחוק היה מסיומו, ושהותיר את משפחתו ואת ידידיו עם הרבה שאלות ומעט מאוד תשובות בכל האמור בנסיבות לכידתו והוצאתו להורג. למשל, אם טעו מפעיליו כששבו ושלחו אותו לדמשק כשהיה ברור כי החבל מתהדק סביב צווארו, כיצד בדיוק עלה בידי הסורים ללכוד אותו, ועוד. אבל מעבר לכל אלו, נותרה המשימה של השבת גופתו לקבר ישראל.

השנים שחלפו הפכו את כהן, גיבור ואף אגדה בחייו ובמותו, לדמות מוכרת בכל בית בישראל, אבל הן לא הקהו את הכאב של משפחתו ושל ידידיו, וגם לא הביאו עימן מענה לשאלות שליוו את מותו. שיחות השלום בין ישראל לסוריה, שהחלו בשלהי המאה הקודמת, עוררו תקוות לפריצת דרך שתביא את הפרשה לסיומה, אבל נראה שישראל לא הציבה סוגיה זו בראש מעייניה בשיחות שניהלה עם הסורים. ואגב, גם לא בכל משא ומתן שניהלה איתם בעבר על חילופי שבויים לאחר מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור.

הסורים העדיפו להתעלם או לדחות כל בקשה או פנייה בעניין. אחרי הכל, בעבור משטרו של חאפז אל־אסד, שהיה חבר בכיר במשטר הבעת' שאליו חדר כהן ושאחריו ריגל, כל הסיפור היווה כתם בל יימחה וסוגיה רגישה שבה אין לגעת. בחלוף השנים, ובצל התהפוכות שהתחוללו בדמשק, התחלפו השליטים, וגם אנשי המודיעין הסורי שהיו מעורבים בפרשה, ורובם הלכו לעולמם ולקחו עימם את סודותיהם לקברם - כיצד לכדו את אלי כהן והיכן קברו אותו.

כשפרצה מלחמת האזרחים בסוריה בעשור הקודם, נעשה מאמץ מחודש, והפעם בסיוע של המודיעין הרוסי, למצוא קצה חוט שיוביל לפתרון הפרשה הכאובה, אבל כל שעלה בידינו היה להשיב את שעונו האישי של כהן לישראל ב־2018.נפילת משטר אסד בסוף השנה שעברה ועלייתו לשלטון של אחמד א־שרע - אדם שלא קשור למשטר הבעת' ששלט סוריה ב־60 השנים האחרונות, ושאפילו מבקש לרצות את ארה"ב ואת ישראל - פתחו חלון הזדמנויות למאמץ מחודש להשיב את אלי כהן הביתה.

וכך, ב־18 במאי, בדיוק 60 שנה להוצאתו להורג, התבשרנו כי ארכיון המודיעין הסורי, שבו מסמכיו האישיים של כהן שהיו ברשותו כשנלכד, פרטים על לכידתו ועל החקירות שעבר, וכן מסמכים מרגעי חייו האחרונים - כל אלו הובאו לישראל, ללא ספק באישורו ובסיועו של המשטר החדש בדמשק, וככל הנראה בסיועו של מודיעין מערבי או ערבי ידידותי לישראל.

בכך הסתיים פרק נוסף בסיפור העלילה הזה - אבל המשימה נותרה בעינה: להשיב את אלי כהן הביתה, לקבר בישראל. רק בכך ייסגר המעגל, ורק ככה נשלם את החוב שמדינת ישראל חבה לאלי כהן ולמשפחתו.