12 או 14: הסקר של מי צודק?

הפערים המשמעותיים בין הסקרים שמפורסמים בשני ערוצי הטלוויזיה המובילים, 12 ו־14, ממשיכים לייצר תמונה של אי־ודאות אלקטורלית בקרב הציבור הישראלי. בעוד הסקרים ב־12 מעניקים רוב גדול למפלגות האופוזיציה, סקרי 14 מציגים כמעט תמונת ראי, שבמסגרתה הקואליציה בראשות נתניהו זוכה לרוב. מצב זה לא רק מבלבל את הציבור, אלא משרת את הנרטיב הפוליטי של שני צידי המתרס במערכת הפוליטית המקוטבת שלנו, תלוי כמובן באיזה ערוץ צופים.

טרם מתקפת הטרור ב־7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל הראו הסקרים בערוצים 12 ו־14 תמונה יחסית זהה. קחו לדוגמה את הסקרים שפורסמו לפני ואחרי ליל גלנט (אמצע מארס וסוף מארס 2023): בערוץ 12 איבדה הקואליציה ארבעה מנדטים (מ־58 ל־54) לאחר שהליכוד איבד ארבעה מנדטים (מ־29 ל־25), ומנגד עלה המחנה הממלכתי בשישה (מ־17 ל־23) ויש עתיד איבדה מנדט (מ־23 ל־22). לעומת זאת, בערוץ 14 איבדה הקואליציה ארבעה מנדטים (מ־62 ל־58) לאחר שהליכוד איבד שניים (מ־32 ל־30), ומנגד המחנה הממלכתי עלה בשמונה (מ־15 ל־23) ויש עתיד איבדה ארבעה (מ־23 ל־19).

אולם כאשר בוחנים את הפער בסקרים של 12 ו־14 שפורסמו במחצית השנייה של ספטמבר 2023 לעומת הסקרים הראשונים שפורסמו לאחר פרוץ המלחמה (סוף דצמבר 2023 עד תחילת ינואר 2024), מתקבלת תמונה שונה. בסקר של 14 כמעט לא חל שינוי בין הגושים בעקבות מחדל 7 באוקטובר: הקואליציה נשארה עם 56 מנדטים לאחר שהליכוד איבד שלושה (מ־30 ל־27), ומנגד המחנה הממלכתי נותר ללא שינוי עם 28 ויש עתיד ירדה בשניים (מ־16 ל־14), בעוד ישראל ביתנו התחזקה בארבעה (מ־7 ל־11). לעומת זאת, הסקר של 12 הציג תמונה שונה לחלוטין, שבמסגרתה התרסקה הקואליציה ב־9 מנדטים (מ־54 ל־45) לאחר שהליכוד צנח ב־11 (מ־28 ל־17), ומנגד המחנה הממלכתי התחזק ב־9 (מ־27 ל־36) ויש עתיד איבדה שלושה (מ־18 ל־15), בעוד ישראל ביתנו עלתה בשלושה (מ־6 ל־9).

מאז פרוץ המלחמה פורסמו עשרות סקרים בשני הערוצים, כל אחד מהם מציג תמונה שונה של השינויים שחלו במערכת הפוליטית בעקבות המלחמה.

מה שבטוח הוא שהשוני העצום בין סקרי ערוצי הטלוויזיה המובילים מציג לצופה מציאות שונה לחלוטין לגבי העדפות הציבור הישראלי

השינוי המרכזי הוא בפער המנדטים שמקבלות המפלגות שנמצאות קרוב למרכז הקשת הפוליטית, וכאן בין שני הערוצים קיים פער משמעותי. בסקר של ערוץ 12 התחזק גוש הקואליציה בשבעה מנדטים (מ־45 ל־52) לאחר שהליכוד התחזק בשבעה (מ־17 ל־24), ומנגד המחנה ממלכתי צנח ב־22 (מ־36 ל־14), ישראל ביתנו התחזקה בחמישה (מ־9 ל־14) ואילו יש עתיד נחלשה במנדט אחד בלבד (מ־15 ל־14). בעוד מרצ קיבלה בתחילת המלחמה חמישה מנדטים והעבודה היתה רחוקה מאוד מאחוז החסימה, הגרסה המאוחדת של שתיהן, הדמוקרטים בהובלת יאיר גולן, זוכה ב־16 מנדטים. לעומת זאת, בסקר של ערוץ 14 התחזקה הקואליציה בשישה מנדטים (מ־56 ל־62) לאחר שהליכוד עלה בשישה (מ־27 ל־33), ומנגד המחנה הממלכתי התרסק ב־20 (מ־28 ל־8), יש עתיד איבדה תשעה (מ־14 ל־5), ישראל ביתנו עלתה בשבעה (מ־11 ל־18), ואילו הדמוקרטים מקבלים 17 (עלייה של 13 מנדטים).

לסיכום, קשה מאוד להסביר כיצד קיים פער אדיר בסקרים של 12 לעומת 14, כאשר יש ביניהם שוני של עשרה מנדטים במאזן הבין־גושי. נראה שפער ניכר זה נובע מהאופן שבו דוגמים עורכי הסקרים את המרכז הישראלי. מה שבטוח הוא שהשוני העצום בין סקרי ערוצי הטלוויזיה המובילים מציג לצופה מציאות שונה לחלוטין לגבי העדפות הציבור הישראלי.

את הפתרון לחידה מי מבין הערוצים צדק נדע בוודאות לכל המאוחר בנובמבר 2026, המועד שבו צפויות להיערך הבחירות לכנסת ה־26. כך או כך, יש למה לצפות.

ד"ר אורי ורטמן הוא מרצה ועמית מחקר באוניברסיטת דרום וויילס בבריטניה ועמית מחקר במרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל (ICGS),מחבר הספר "התרסקות: מפלגת העבודה 2024-1992"