בואו נדבר רגע על ביבי

המצב בישראל מורכב.

יש לנו 59 חטופים בעזה, אלפי משפחות גולות מיישוביהן, אינספור נאנקים תחת אבל ואובדן, רבבת חיילים פצועה בגוף ובנפש, חמאס שורד ושומרי הסף נופלים, יוקר המחיה בשמיים, וח"כים ושרים עולבים באינטליגנציה שלנו. שיפור במציאות חיינו אינו נראה באופק.

אבל העניין המייאש ביותר הוא שבכל פעם שראש הממשלה מדבר לציבור, אנחנו יודעים מראש מה תהיה עמדתנו לדבריו. הוא יזרע קיטוב ושנאה או ידבר נכוחה, זה מורגש בבטן. אפריורית הוא אויב העם או גיבור האומה, בהתאמה.

האמת היא שביבי הוא קודם כל בן־אדם, הוא לא מלאך חבלה ולא מתנת ההשגחה. הוא אחראי על 7 באוקטובר, והוא כועס ומתוסכל מכך שהרמטכ"ל וראש השב"כ לא העירו אותו בלילה. הוא מנוסה משניהם יחד וקיבל החלטות ביטחוניות עוד כשהם היו בשא"ש (בתחילת שירותם בשב"כ ובצבא).

רגשות הכאב הקשים עולים בנפשו בצדק, אולי הוא היה מונע את הרצח האכזרי של מאות ישראלים, אונס הנשים, ההתעללות בתינוקות ונפילת הגיבורים. לא! זה לא בגלל המנהיגות שהוכתמה! ברור שהוא נטרף מהטענות שהוא מונע את החזרת החטופים לטובת המשך המלחמה ושרידותו הפוליטית.

להפך, הוא רוצה יותר מכולם להביא את החטופים לביתם, זו גם חובתו המוסרית, והוא גם צמא להערכה ואהבה ציבורית כנה. בני העוולה מפרסמים סרטונים מבוימים ומשפילים של בנינו כי הם יודעים שכולנו משפחה אחת גדולה הנאבקת למען שחרורם.

משפחה שנאבקת בראש הממשלה שלה שרואה את הייסורים שאוכלים אותנו, ויודע שבני השטן לא ישחררו את כולם, אפילו לא במחיר סוף המלחמה. הוא נזעק להסביר לנו את זה שנייה לפני שהתחלנו בחגיגות המימונה.

ביבי אינו מחריב האומה ולא מבשר הגאולה, הוא אדם מוכשר שהקדיש את חייו למדינה, והוא מרגיש נבגד. הפרקליטות המצטדקת תקעה לו סכין בגב בדמות טענות מגוחכות על טובות הנאה של שמפניות ורודות וסיגרים איכותיים, והפרת אמונים בגלל יחסי הון־עיתון שהתחילו בהקמת המדינה.

כן! גם הביקורת של נבחרי הציבור על בג"ץ אינה נעדרת נימוקים.יהיו שופטינו מוכשרים, ישרים ומקצועיים ככל שיהיו, הם לא יפוררו את עקרון ריבונות הכנסת מטעמי אי־סבירות החלטות הממשלה או אי־חוקיות הכרעות נבחרי העם.

נשמתנו נאטמת ועינינו מתעוורות כשבנימין נתניהו נושא דברים לאומה, אין כבוד לבעל תפקיד ממלכתי כשאנו מתעבים את האישיות שבכהונה, את האישה "הלא שפויה", הבן "הרע" והבן "הטוב" ויחסו לבת "הדחויה". אבל הם משפחתו האהובה, וזה לא ישתנה בשל הבוז והלעג ב"ארץ נהדרת", והציניות והסרקזם ב"ערוצי התבהלה".

בתקופה שבה כולם מדברים מדם ליבנו ולא מבהירות מחשבתנו או מתבונת ניסיוננו, חשוב שנדע: כרסום מעמדו של ראש הממשלה פוגע ראש וראשית בעם ובמדינה. כדי לגבש דעה מושכלת, קראו את "המסכת השנייה על הממשל" שכתב ג'ון לוק, מאבות המחשבה המדינית בעת החדשה, ואת נימוקיו בעניין חשיבות השמירה על ראש הרשות המבצעת. רק נדמה שהוא הכי חזק במדינה, אך הוא מטרה לחיצים מורעלים משום שהחלטותיו מנוגדות לאינטרסים כלכליים ופוליטיים של אנשים בעלי עוצמה. אנחנו עוברים תקופה קשה, ודווקא בשל כך "ברוך שלא עשני ראש הממשלה".

ד"ר קותי שוהם הוא מרצה לפילוסופיה פוליטית ולמחלוקות בתוכנית הרב־תחומית במדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב