כוח נטול מעצורים

בקומדיית הקאלט הלא מוערכת מספיק, "שקרים אמיתיים", סוכן הביון הבכיר הארי טסקר (ארנולד שוורצנגר) מפעיל אמצעי ריגול וסיכול של ה-CIA כדי לחטוף ולחקור אדם שהוא חושד שפיתה את אשתו.

עד לפני כמה שבועות, כשהייתי נתקל בתיאוריה סמי-מופרכת הנוגעת לשב"כ ולתפקודו - או יותר נכון לחוסר תפקודו - ב-7 באוקטובר, הייתי נאטם. פרנויה ימנית במיטבה. עוד קונספירציה שצמחה בחדרי האקו של הרשתות החברתיות.

בימים האחרונים, כשמעלליו של ראש שב"כ רונן בר והבכירים שתחתיו נחשפים בזה אחר זה, אני מוצא את עצמי מגרד בפדחתי מול המסכים. עוד פיסת מידע מטרידה, עוד התכתבות מזעזעת, עוד שימוש פסול בכוח אדיר, אזרח ישראלי מילואימניק שנעלם אל מרתפי החקירות - פשוטו כמשמעו - בלי עו"ד ובלי פרסום, ועוד הוראות צנזורה. והנה אני נאלץ לשאול את עצמי: האם ייתכן שהפרנואידים צדקו?

זאת אומרת, אם היו מספרים לי לפני שנה שראש שב"כ ובכירי המערכת המשפטית מנהלים מעקבים בלתי חוקיים, ומפעילים את הכלים החשאיים ביותר של המדינה כדי לטפל באזרחים שנתפסים כמאיימים על האג'נדה הפוליטית שלהם; ושיש הקלטות שבהן נשמעים בכירים משתמשים בביטויים כמו "עוצרים אותם גם בלי ראיות", "לזרוק לתא עם כל השמוקים" ו"הוא יכול לקפוץ לי" (שופט השלום) - הייתי מאמין, אך מניח שבדרך הוסיפו לסיפורים קצת מלח-פלפל ושמועות.

רונן בר, עובדתית, הוא איש מסוכן, גרוטסקי ונטול מעצורים שמאמין שהוא מעל החוק, וראו זה פלא - גם מקבל את הגיבוי המלא והמגונן של אנשי החוק

והנה - הכל מונח מולנו. חשוף. גלוי. וכל אחד מבין שזה רק מה שהודלף, ושהשם ישמור ויציל בנוגע למה שלא נדע לעולם. יש לנו משטרה חשאית פוליטית, שבהחלטה מוצהרת מסמנת מטרות סביב החיצים שירתה לכל עבר. יש לנו ראש שב"כ שמעלים - פשוטו כמשמעו - אדם שהביך אותו ואת דרכי הפעולה שלו.

רונן בר, עובדתית, הוא איש מסוכן, גרוטסקי ונטול מעצורים שמאמין שהוא מעל החוק, וראו זה פלא - גם מקבל את הגיבוי המלא והמגונן של אנשי החוק. זו כבר לא תיאוריה, אלא זו מציאות מוכחת שאפילו אחרוני הקפלניסטים והדרוקרים לא טורחים להכחיש, אלא רק להסביר שהיא נדרשת, כי... ובכן, כי סיבות.

רק לחשוב על הפער שבין המופע הציבורי של בכירי מערכת אכיפת החוק - הממלכתיות ובלבולי המוח המעייפים על שמירת הסף - לבין מה שנחשף עכשיו על הפעילות האמיתית מאחורי הקלעים: מעצרים מנהליים, האזנות סתר, זיופים והדלפות מגמתיות, לצד טיפול נקמני בהדלפות בעייתיות.

מה עוד? מה עוד הם עשו, ומה עוד לא גילינו? והשאלה המדאיגה מכולן: אם זה המצב - מה ביטלנו כי הוא נשמע לנו כמו קונספירציות מופרכות? דמיינו שאח שלכם חוזר מ-200 ימי מילואים, ולפתע נעלם בידי המשטרה החשאית בלי כל הסבר. כשמתברר מה בר מסוגל לעשות עם כוח נטול גבולות, פתאום שמועות שקשורות לשב"כ ול-7 באוקטובר כבר לא נשמעות כמו משהו כל כך מופרך. לא? חס ושלום.

אם נחזור רגע ל"שקרים אמיתיים", נבהיר שאני סמוך ובטוח ביציבות נישואיו של רונן בר. מה שכן, כיום כבר ברור שאם יהיו לרונן בר עניינים אישיים לטפל בהם - אזי על כולנו, כאזרחים, לשאת תפילה שזה לא יקרה במקביל לתכנון של פלישה חמאסית מדממת לגבולות ישראל. כי יש מצב שראש שב"כ שלנו פשוט יהיה עסוק בדברים אחרים.