ארה"ב של התבדלות בריאה

ככל שהתקרב מועד הבחירות לנשיאות ארה"ב, וגברו הסיכויים של דונלד טראמפ לחזור אל החדר הסגלגל - כך נמצאו בישראל מי שמזהירים מניצחונו על אף עמדותיו הפרו־ישראליות הברורות של המועמד הרפובליקני. ממשל טראמפ יאמץ את מדיניות ההתבדלות, אמרו המזהירים, והפחידו שישראל תינזק כתוצאה ממנה. כדי לנמק, הם אף נתלו בהתבטאות של ג'יי.די ואנס, המועמד להיות סגנו של טראמפ, שקבע כי המלחמה נגד איראן לא תואמת את האינטרס האמריקני.

בניגוד להפחדות, האפשרות שארה"ב תמתן את נוהגה להתערב בסכסוכים ובמחלוקות בפינות השונות של הגלובוס, ותוסיף למדיניותה קורטוב של התבדלות בריאה ושל עיסוק בעצמה ובבעיותיה, אינה כה רעה לישראל. אחרי הכל, אם ניזכר בניסיונות ההתערבות של ממשל ביידן בשנה האחרונה, נגלה שתכתיביו ביחס לירושלים - גם אם הולבשו לעיתים בכסות של "עצות" - לא באמת שירתו את טובתה של ישראל. זוכרים כיצד וושינגטון דרשה מישראל לא לתפוס חזקה על ציר פילדלפי? אילו היינו נשמעים - נהרות של נשק ותחמושת עדיין היו זורמים לעזה ומחמשים מחדש את חמאס. זוכרים כיצד וושינגטון קבעה שאסור לישראל להיכנס לרפיח? אילו היינו נמנעים מכיבוש רפיח, גדודי חמאס בה היו מאיימים עלינו גם עכשיו וסינוואר עדיין היה חוגג.

בניגוד להפחדות, האפשרות שארה"ב תמתן את נוהגה להתערב בסכסוכים ובמחלוקות בפינות השונות של הגלובוס, ותוסיף למדיניותה קורטוב של התבדלות בריאה ושל עיסוק בעצמה ובבעיותיה, אינה כה רעה לישראל

צריך להבחין בין שני סוגי מדיניות ההתבדלות האמריקנית. המדיניות הראשונה דוגלת בהסתגרות מוחלטת של ארה"ב בד' האמות של צפון אמריקה, בבחינת "שיישרף העולם שמחוץ לארה"ב". זאת מדיניות מזיקה - בראש ובראשונה עבור ארה"ב עצמה, אך גם עבור ידידותיה ובעלות בריתה ברחבי תבל. כי אם ארה"ב תתקפל ותיסגר בתוך גבולותיה - הוואקום ייתפס מייד בידי שלל חורשי הרעה הטוענים לכתר ההגמוניה העולמית, בשיטת כל דאלים גבר.

מדיניות ההתבדלות מהסוג השני, לעומת זאת, לא מבקשת להוריד את ארה"ב מהמעמד הייחודי של מעצמת־על גלובלית. במקום זאת, היא מטיפה לאיזון הגיוני: ארה"ב צריכה להתערב רק כשהאינטרסים והערכים שלה מותקפים בידי האויבים שלה, וכששותפותיה מתקשות להתמודד עם האיום בעצמן.

קל לראות שמדיניות ההתבדלות מהסוג השני דווקא תשרת את ישראל. פירוש הדבר הוא שארה"ב לא תמהר להכתיב לישראל איך עליה להילחם ולהכות בחמאס, בחיזבאללה או באיראן. היא לא תכבול את ידי שותפתה ישראל, ולא תבקש לקבוע עבורה מה נכון ומה לא, מה יעיל ומה פחות. קל וחומר, היא לא תתערב בענייניה הפנימיים של ישראל, ולא תתיימר, לדוגמה, להטיף אם נחוצה לה רפורמה משפטית או לא, כפי שעשה הממשל של ביידן.

ארה"ב של ההתבדלות הבריאה תכוון את התערבויותיה בעולם רק למכות באויבי העולם החופשי, וגם זאת רק אם בעלות הברית שלה לא מסתדרות עם האיום בעצמן. היא תספק לישראל יכולות (בשונה מביידן המתערב, שדווקא עצר את החימושים), וישראל תדע להפעיל אותן כראות עיניה. נשמע מוכר? כן, זאת בדיוק הקריאה הנושנה של ישראל לאחותה שמעבר לים: תנו לנו להגן על עצמנו בכוחות עצמנו.