ח"כים יקרים, בלי חופש גדול

עוד לא נרגענו מפגרת האביב, והנה מגיעה חופשת הקיץ: אם לא יהיה שינוי כלשהו, הכנסת תצא לפגרה ביום ראשון, 28 ביולי, למשך שלושה חודשים. היא תשוב להתכנס ביום שני, 28 באוקטובר, אחרי סוכות. שלושה חודשים של ניתוק, כשבמקביל אין אופק לסיום המלחמה, 120 חטופות וחטופים נמצאים בשבי חמאס, עשרות אלפים מפונים מבתיהם ועשרות אלפים נוספים נמצאים במילואים.

היציאה לפגרה מצמצמת באופן כמעט מוחלט את הכלים שיש בידי חברי הכנסת כדי לבצע את עבודתם. בזמן פגרה אין ישיבות מליאה שוטפות, אין חקיקה פרטית, אין שאילתות, לא הצעות לסדר וגם לא דיונים מהירים. רק הממשלה היא זו שיכולה לכנס את המליאה לטובת חקיקה בזמן פגרה. למעשה, בזמן הפגרה חברי הכנסת נשארים בעיקר עם תפקידיהם בוועדות ועם תפקידיהם הציבוריים, כלי הפיקוח הפרלמנטריים נדחקים הצידה והכוח הפרלמנטרי מרוכז בידי הממשלה והקואליציה, והנפגעים העיקריים הם חברי הכנסת מהאופוזיציה.

אסור לכנסת להתפרק ולהתנער מתפקידי הפיקוח שלה. אסור לחברי הכנסת לשדר כאילו הם מנותקים מהעם ויוצאים לחופשתם הקבועה מראש כאילו דבר לא השתנה. אסור לנו, הציבור, להסכים למצב הזה. אפילו לא למראית עין

בדמוקרטיה פרלמנטרית יש גוף אחד שתפקידו הוא לפקח על הממשלה: הכנסת. והפלא ופלא, דווקא כשהממשלה מחזיקה יותר סמכויות - עושה רושם שאין לחברי הקואליציה בעיה להקפיא את עבודתם השוטפת כמה שיותר. מה אכפת להם לצאת לפגרה בת שלושה חודשים? מבחינתם כל כלי הפיקוח של האופוזיציה רק עושים להם כאב ראש. הפגרה הארוכה המתוכננת מצטרפת לשלושת חודשי המלחמה הראשונים, שבהם הוקפאו כלים פרלמנטריים רבים. משימת הפיקוח על הממשלה צומצמה למינימום האפשרי.

לאחר מלחמת לבנון השנייה, הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק שקבעה כי בהינתן מצב מיוחד בעורף, הכנסת לא תצא לפגרה. ההצעה אמנם לא חוקקה במלואה, אבל ההיגיון ברור. אם המדינה נמצאת במצב מיוחד, אזרחים מפונים מבתיהם והצבא מקיים לחימה - אין היגיון בשמירה על פוזה של "עסקים כרגיל". ההפך הוא הנכון, אסור לכנסת להתפרק ולהתנער מתפקידי הפיקוח שלה. אסור לחברי הכנסת לשדר כאילו הם מנותקים מהעם ויוצאים לחופשתם הקבועה מראש כאילו דבר לא השתנה. אסור לנו, הציבור, להסכים למצב הזה. אפילו לא למראית עין.

פגרה כשלעצמה אינה דבר שלילי, והיא לא נועדה רק לחברי הכנסת. היא משרתת את 1,000 עובדי המשכן, שעובדים לילות כימים בזמן שגרה. היא משרתת את הממשלה לטובת תכנון ארוך־טווח מבלי להידרש לוועדות הכנסת בכל יום, והיא אמורה לאפשר לח"כים זמן לעשייה פוליטית. אך גם בשגרה, חופשה ארוכה כזו של שלושה חודשים (64 ימי עבודה) היתה נתפסת כמותרות. קל וחומר כשאנחנו בזמן מלחמה, כשכמות הנושאים הדורשים מעקב של חברי הכנסת רק הולכת וגדלה, וכשסמכויות רבות מרוכזות בידי הממשלה.

על חברי הקואליציה לשקול מחדש את הפגרה, וממש כמו בקורונה - לצאת לחופשה מנהלתית קצרה בסוף אוגוסט ולשוב מייד לעבודה. בזמן שחטופינו נמקים בשבי חמאס וחייהן של עשרות אלפי משפחות נהרסים, לא יוצאים לפגרה כה ארוכה.