רצתה הקונספציה ורצה גם האויב, והשנה נציין את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה הקשוח והאכזרי ביותר שידענו מאז קום המדינה. מצ"ב חוק פשוט עד כאב, שיעזור לכם ולנו לעבור את הטקסים ביום הזה עם המשימה היחידה (היחידה!) שכולנו נדרשים לעמוד בה, והיא - לכבד את הנופלים ואת היום.
נדגיש מראש שחוק זה לא פונה לאלו ששכלו בן או בת משפחה, או לפחות שהוא גמיש יותר בכל הנוגע אליהם. הוא פונה בעיקר לחשודים הרגילים, וכמו שאומרת המורה: מי שמדברים עליו - יודע.
החוק הראשון והיחיד - תתאפקו ותסתמו. שוב: להתאפק, לסתום. אפשר גם ההפך.
יום כיפור חוּלל לראשונה כבר בשנה שעברה; חג הפסח - מזמן, עם שלל ענייני חמץ; ושאר החגים גם ככה מתמצים לרוב במוספי חג, במתכונים חגיגיים ובדיונים על תחבורה ציבורית.
נותר לנו יום אחד טהור, שהוא לא דתי ושמעולם לא טרח להבדיל בין דם לדם. אחד. נסו לא ללכלך אותו בצווחות בבתי הקברות ובטקסים. תתאפקו. ימין, שמאל - אדם שצורח על או אל פוליטיקאים בבית קברות הוא לא "מוחה אמיץ", הוא לא "מדבר בשם העם", ונחדש לכם שהוא גם לא פרטיזן שהסתנן מבעד לקווי האויב ומבריח מֶגפון.
לא. אדם כזה הוא נרקיסיסט חסר בושה ותקנה, שבטוח שהוא מעל הזמן והאבל הלאומי והאישי. שחושב שמישהו יזכור אותו. שמאמין שהאב ששכל הרגע את בנו והסבתא שקברה עכשיו את נכדתה יפסיקו לרגע את אבלם, ירימו ראש ויתעודדו לפתע מאותו המוכיח בשער עז הלב בעיני עצמו. ובכן - לא. מדובר בילד מתבגר, שלקח כמה צעדים רעים קדימה את הקטע הזה של לצחוק בצפירה בטקס בית הספר.
תסתמו גם כשאתם רואים שם פוליטיקאי שאתם ממש לא אוהבים. ודאי תתפלאו לשמוע - כי הם הרי נציגי הרוע, כפי שחלקכם מדמיינים אותם בעולמכם האינפנטילי - שגם להם כואב. ומה אתם יודעים, חלק מהם גם איבדו יקירים. עומד לכם בגרון? תסתמו. יש לכם את כל השנה לצעוק. יום אחד - אחד! - נסו לא לחשוב רק על עצמכם.
נותר לנו יום אחד טהור, שהוא לא דתי ושמעולם לא טרח להבדיל בין דם לדם. אחד. נסו לא ללכלך אותו בצווחות בבתי הקברות ובטקסים. תתאפקו
החלק השני של אותו החוק מופנה לאנשי האולפנים והכתבים בטקסים: תתאפקו ותסתמו. לכם יש את האפשרות לזכות את כולנו במסגרת עבודתכם, וזה לא באמת מסובך. תראו לנו, הצופים, את החיבוקים. יש הרבה יותר כאלו מאנשים שצועקים על פוליטיקאים. תראו את הדמעות, שגם כאלו לא חסר. תראו את הדגלים, שלשם שינוי לא קשורים להפגנה. תראו את השיירות הארוכות והשותקות לבתי העלמין, את רבבות הגברים, הנשים והטף עם הבגדים הלבנים. תראו את הילדים עם אותה מדבקת "יזכור" מתקלפת עם אותה תמונה של פרח דם המכבים שכולנו הדבקנו בשלב זה או אחר. תראו את זה.
ואם יש לכם הערה נורא צודקת או חשובה על המצב, ורצון להתמקד דווקא בנרקיסיסט הצווחן - פשוט תתאפקו ותסתמו. יום אחד. הסירו דאגה, אני מבטיח לכם - אף אחד לא יחשוד בכם שהפכתם לפתע למשהו שאתם לא. נריב אחר כך, לא לדאוג. עכשיו דממה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו