קורבנות של השיטה

מי שנוסע בשבועות האחרונים בכבישי ארצנו, לא יכול שלא לראות את הפריחה הצהובה לצד הכבישים. בכל אביב הכבישים והמחלפים לובשים צהוב. לשיח היפה הזה קוראים שיטה כחלחלה, וכמה שהוא יפה - כך הוא מזיק. השיטה היא מין פולש אכזרי במיוחד, הנחשב לאחד המזיקים ביותר. השיטה הורגת כל צמח אחר בקרבתה, ואם יניחו אותה לנפשה, בתוך כמה שנים השיטה תכסה את כל המדינה, ולא יצמח פה דבר מלבדה.

האלימות הפוליטית הצומחת בימים האחרונים היא השיטה הכחלחלה של הפוליטיקה הישראלית, היא מאיימת לחתור תחת כל מה שנבנה פה בעמל רב. כמו השיטה הכחלחלה היא פוטוגנית למראה - הרי איזה עורך עיתון יסרב להדפיס מפגינים פורצים מחסומים ונושאים לפידים, ואיזה עיתונאי יוותר על רומנטיזציה זולה של "המהפכנים חדורי המטרה".

הרצון של מפגינים רבים לבצע מהפכה באמצעות חסימת כבישים, פריצת מחסומים וזריקה של לפידים מכרסם ביסודות הדמוקרטיה הישראלית ומבקש להחליפה. המיעוט המהפכני והאלים בכבישים ובטוויטר מסכן לא רק את הדמוקרטיה עצמה, אלא גם פוגע במטרות מוצדקות של מוחים אחרים.

לפני שבועיים הלך לעולמו פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה על מחקריו על הרציונליות האנושית וקבלת החלטות. ספרו "לחשוב מהר, לחשוב לאט" הוא קריאת חובה, במיוחד בימים אלה. בספרו ובמחקריו מדבר כהנמן על קבלת החלטות קצרת טווח ומערכת קבלת החלטות ארוכת טווח. המערכת קצרת הטווח היא אימפולסיבית, אוטומטית וכזו שטועה לא מעט, אבל היא "זולה" עבור המוח שלנו. מערכת קבלת החלטות ארוכת טווח היא שקולה יותר וטועה פחות, והיא גם משיגה יותר, הרבה יותר. אף אחד עדיין לא הקים סטארט־אפ מצליח לפי קו חשיבה שמוביל חמומי מוח בוויכוח על חניה.

ההתנהגות האלימה והאימפולסיבית של חלק מהמפגינים פוגעת ביכולת של האופוזיציה להציג אלטרנטיבה ראויה, להכניס רעיונות לשיח או לשכנע מצביעים. שום מצביע ליכוד לא יצביע מרצ כי מישהו זרק לפיד בוער על שוטרים. המוח קצר הטווח השתלט על המוח ארוך הטווח, והמוח קצר הטווח לא יכול לייצר ערך.

כאשר המהפכנים הבולשביקים הסתערו על ארמון החורף ב־1917, הם היו מונעים משנאה, אבל גם מחשיבה קצרת טווח - הם לא הציגו אלטרנטיבה שאינה סילוק הצאר.

לנין וחבורתו, שבאו לקצור את פירות ההפיכה, נתקלו בחומת המציאות. לאחר שטיפלו במי שהביאם לשלטון, הם גילו שאין להם באמת תוכנית, לא היה להם מה להציע. הבדיחה של אז היתה "הצאר לא השאיר מספיק חיטה" - השלטון הבולשביקי לא ידע לייצר חיטה, רק אשמה כלפי מי שהחליפו.

בסוגיית החטופים ה"עכשיו ומייד" והאלימות של מי שמתיימר לדבר בשם החטופים הם חשיבה קצרת טווח הפוגעת במשא ומתן, משחקת לידי חמאס ומעלה את המחיר שישראל תשלם. כמו האגדה האורבנית על התיירת האמריקנית שנכנסת לבסטה בעיר העתיקה ואומרת שהיא "חייבת שטיח אוריינטלי עכשיו" ויוצאת עם שטיח ששוויו 100 שקלים, אבל היא שילמה עליו 10,000 דולר.

האלימות הפוליטית הצומחת בימים האחרונים היא השיטה הכחלחלה של הפוליטיקה הישראלית, היא מאיימת לחתור תחת כל מה שנבנה פה בעמל רב

הרצון להחזרת החטופים משותף לכל עם ישראל. גם נתניהו, בניגוד לטענות הקיצונים, מעוניין בהחזרתם, גם מסיבות ציניות ופוליטיות. גם אלה שמעוניינים בבחירות צריכים להבין שחשיבה קצרת טווח והאלימות פוגעות במטרות שלהם. במקום לבנות אלטרנטיבה ראויה שתזכה בתמיכה רחבה, הם מרחיקים ביקורת לגיטימית על צעדי מדיניות רבים.

אם האלימים ינצחו - כולנו ניפגע, לא רק תומכי נתניהו. אנחנו לא צריכים איזה לנין שיגרוף את השלטון ויסביר לנו "אבל ביבי". מי שרוצה לשכנע ולהנהיג, צריך לעשות זאת בשיח הרעיונות, לא בשיח השיטה הכחלחלה.