בשיתוף קרן קימת לישראל
מי מאיתנו לא אוהב לצאת מדי פעם ליער, לטייל, לרכב על אופניים, לעשות פיקניק, להתאמן או פשוט להיות באחד משטחי היערות הרבים במדינת ישראל? הפעילויות הללו זמינות כמעט במשך כל השנה ונראות לרובנו כמובנות מאליהן, אך ודאי תופתעו לקרוא ששטחי היערות אינם מוגנים בחקיקה ועתיד היער בישראל, אפילו בימינו אנו, אינו מובטח.
ב־1961 נחתמה בין מדינת ישראל לקק"ל אמנה המסמיכה את קק"ל, לנהל את שטחי היער, לתפקד כרשות היער בפועל של מדינת ישראל והפכה את קק"ל ל"יערן של המדינה". עם זאת, היערות אינם מוגנים באופן חוקי וההתנהלות בהם אינה מוסדרת כראוי.
"ליער בישראל צריך להיות מעמד מיוחד כפי שיש לשמורות טבע - אזור מוגן מפני בנייה לצד יכולת אכיפה", מדגישה יו"ר קק"ל, יפעת עובדיה לוסקי. "הגיע הזמן להסדיר את מעמד היער, שכן בשנים האחרונות נוצר מצב של פגיעה ממשית בו עם מעשי ונדליזם, הרס והשלכת פסולת, שגורמים נזק רב, פוגעים בחי ובצומח ומזהמים את הקרקע ואת מקורות המים. לצערנו, היערות הפכו ל'חצר אחורית' נוחה לקבלני בניין ולאחרים שמחפשים מקום להשליך בו פסולת מבלי שיידרשו לשלם על כך".
עוד היא מוסיפה כי "את המצב שבו אין בעל בית ליער אנחנו מתכוונים להפסיק, שמתי את זה כיעד עבור הארגון ונוביל שינוי עצום בכל הנוגע לשמירה על היערות בישראל. מדובר במהלך היסטורי שיחל את ההליך וייתן לנו כלים להתמודד עם מעשי פשיעה והרס ביערות".
"מערכת איזונים עדינה"
לאור חשיבות הנושא, בקק"ל עובדים במרץ על כתיבת הצעת החוק שתסדיר את נושא היערות בישראל. "בשנה וחצי האחרונות מצאנו אוזן קשבת במשרד החקלאות, שלמעשה העלה את חשיבות החוק שעליו עבדנו נמרצות עוד קודם לכן ביחד עם אגף הייעור והלשכה המשפטית במשרד", מסבירה נעה טל מנהלת אגף התכנון בקק"ל.
מהן המטרות העיקריות של החוק?
"אפשר להסביר זאת דרך הדגשת שני התפקידים המשמעותיים של היער, גם היותו השטח הפתוח הגדול ביותר בישראל שזמין לציבור הרחב כל הזמן וללא הגבלה, לפעילויות של פנאי ונופש. למעשה, שטחי היערות מהווים את הנכס הכי גדול שלנו כאזרחים במדינה, גם בהיותם חלק מרכזי במערך השטחים הפתוחים במדינה, שמקיים מערכות אקולוגיות עשירות ומגוון ביולוגי עשיר, כך שזו אחריות לא פחותה עבורנו לשמר את כל המערכות האקולוגיות כדי שיתקיימו באופן מיטבי. חשוב להדגיש כי היערות בישראל הם בעלי השפעה אדירה על איכות החיים של כל אחד ואחת מאיתנו.
"מדובר במערכת איזונים עדינה שחייבת להתקיים ונמצאת תחת האחריות שלנו, והחקיקה נוגעת בדיוק בלב הנושא הזה. היא יוצרת מנגנון שמאפשר לנו מצד אחד לנהל את הקהל ולספק לו חוויה טובה, ומצד שני לשמר ולטפח את המערכות הביולוגיות העשירות והמגוונות מאוד שמתקיימות ביער על מנת שהיער יתקיים בימינו אנו וכמובן גם לרווחת הדורות הבאים.
"בנוסף, ברור לנו שלנוכח גידול האוכלוסייה וצרכיה המגוונים, שינויי האקלים שכולנו חווים כבר היום והלחצים הגדולים שמתקיימים בנושא ייעוד הקרקעות בישראל, נדרש, ביתר שאת, חוק מיוחד שיגן על היער. בהקשר הזה, אחד הדברים החשובים שהחוק עתיד לקבוע הוא ייצוג של היער ע"י קק"ל במוסדות התכנון של ישראל, גם הארציים וגם המחוזיים, מה שלא קיים עד היום. זה שינוי גדול ומשמעותי".
כמו טל, מי שחיה את נושא היער "דרך הרגליים" היא ענת גולד, מנהלת מרחב מרכז בקק"ל שהוא גם חלק מהזרוע הביצועית של הארגון בשטח.
"מבחינתנו וגם מבחינת עתיד היערות בישראל, מדובר בחוק קריטי שקשה להאמין שלא נחקק עד היום", מדגישה גולד. "אנחנו מוציאים את עצמנו נאבקים על כך שבעתיד יהיו לילדינו ולמדינת ישראל לא פחות שטחי יער ממה שיש לנו היום".
איך זה יתבטא בשטח?
"היערנים, מנהלי האזורים והפקחים של קק"ל עובדים היום ללא כלים מתאימים של אכיפה וסמכות, כלומר אם מישהו עושה משהו לא תקין ביער, החל מזריקת פסולת, דרך כריתת עצים ועד כלי רכב שמשחיתים את השטח, אין לנו את הסמכות הנדרשת כדי להפעיל עליו אכיפה. כמנהלת שטח בפועל, אני צריכה שיהיו ליערנים שלי בשטח כלים לנהל ולאכוף כל מה שקורה שם גם בהיבטים החיוביים כמו שמירה על פעילויות הנופש והפנאי הרבות, אבל גם בהיבטים הפחות חיוביים, שבסופו של דבר מפריעים לשטח להתנהל כמו שצריך לטובת כלל הציבור.
"לכן, החוק הזה הוא הכרח על מנת שקק"ל, כשירות הייעור של מדינת ישראל, תקבל את כל הכלים והסמכויות למימוש. בסוף, היערות פתוחים לכולם ללא מטרת רווח או עלות במשך כל השנה, ולכן החוק הוא מתנה לעם ישראל".
"הסדרת מדיניות"
מי שמלווים את החוק ואת קידומו מהפן המשפטי הם עורכי הדין שימי בראון, היועץ המשפטי של קק"ל, ואמיר ביידא, מנהל אשכול מפ"ק (מנהל פיתוח הקרקע) ומקרקעין בלשכה המשפטית של קק"ל.
"כיום, ליער אין עדיין התייחסות ברמת החקיקה הראשית", מסביר בראון. "החוק נועד להסדיר בפעם הראשונה את חשיבות היער במדינת ישראל וגם את החשיבות שמדינת ישראל רואה ביער כמשאב ציבורי שתפקידה לשמור עליו הן ברמת הקיימות והן ברמת אחזקת השטחים.
"בנוסף, החוק בא להסדיר את המונח שנקרא יער, את הזכויות שיש לקק"ל בניהול היער ושטחיו, ומצד שני את החובות שקק"ל לוקחת על עצמה בעצם קבלת האחריות על ניהול היער".
יש בחוק התייחסויות גם לזמן המיידי וגם בהקשרים של ראייה שנים קדימה?
ביידא: "בהחלט. חוק היער שקק"ל ומשרד החקלאות מובילים, מסדיר בפעם הראשונה את הצורך לקבוע מדיניות שמתחשבת בטווח הארוך ובתרומה של היער כמשאב ציבורי. לכן , החוק המוצע קובע שתוקם 'מועצת יער' שתקבע את המדיניות בנוגע ליערות ולשטחים הפתוחים במדינה, וגם את הפן הניהולי־ביצועי שעליו מופקדת קק"ל, עם סמכויות ניהול ואפשרויות אכיפה שונות.
"מדובר בהקמת מוסד שיקבע מדיניות לאורך שנים וייתן כלים לצד הביצועי של ניהול היער ברמה המיידית.
"במועצה הזו יהיו נציגי ציבור, נציגים של משרדי הממשלה, נציגים של קק"ל, אנשי מקצוע ואקדמיה, ובראש המועצה יישב איש ציבור, אנו מציעים את השר או מי מטעמו שייקבע בחוק. זה יהיה גוף ציבורי-מקצועי שיהיה אמון על מדיניות היער, אישור תוכניות, ייעוץ לממשלה ועוד".
בראון: "מטרת החוק היא להעניק מעטפת כוללת להתייחסות של מדינת ישראל ליער ולשטחים הפתוחים גם לטווח הארוך וגם לטווח הקצר. הטווח הארוך אומר קביעת מדיניות היערנות בכדי שהמדינה תקבל את ההתייחסות לכך לא מרשויות התכנון או באופן ספורדי מגופים כאלה ואחרים, אלא ממועצה מקצועית שתנהל את מדיניות היער והמקרקעין ביער לאורך תקופה ארוכה. בטווח הקצר, היא תוכל להסתכל על תוכניות פרטניות ולהחליט החלטות שוטפות תוך התחשבות בגורמים כמו טובת הציבור, איכות הסביבה, קיימות ועוד".
ביידא: "צריך לזכור שלמעט שטחי היער, אין כמעט שטחים שפתוחים לציבור הרחב באופן חופשי וחינמי. הזמינות של שטחי היער לציבור תישאר גם במסגרת החוק, והיער הוא בעצם משאב ציבורי שקק"ל מנהלת אותו לטובת הציבור. החוק המוצע מסדיר את הזכויות והסמכויות של ניהול היער, לטובת הציבור.
"לשמחתנו, משרד החקלאות והשר נרתמו למהלך ואנחנו מקווים שגם הממשלה תבין שמדובר באינטרס ברמה העליונה ותסייע לקדם את החקיקה מהר ככל האפשר".
בשיתוף קרן קימת לישראל
