רפואה מהעתיד

הבינה המלאכותית (AI) אינה תחום חדש - המונח נטבע לראשונה בשנות ה־50, ומאז היינו עדים לכמה גלים של התקדמות טכנולוגית ומדעית בתחום. אך דבר בהיסטוריה של 70 השנים האחרונות לא הכין אותנו לקפיצת המדרגה של השנה האחרונה בתחום.

המעבר של הבינה המלאכותית מתחום עיסוק השמור למתמטיקאים ולמדענים למדע פופולרי יישומי שנמצא בשימוש יומיומי, הביא למיקוד גלובלי חסר תקדים של קשב ומשאבים. למעשה, אנחנו עדים למרוץ חימוש שבו נאבקים מעצמות, מדינות וארגונים גלובליים על שלושת הרכיבים שנדרשים לפיתוח התחום, שיש בהם מחסור: דאטה, כוח עיבוד מחשובי וכישרונות מדעיים וטכנולוגיים.

מכיוון שברור כיום למקבלי ההחלטות בעולם שחלוקת הכוח העתידית עשויה להיקבע בהתאם לגישה למשאבי AI לשימושים מדעיים, אזרחיים וצבאיים - המאבק הוא עז, והמשאבים המושקעים בו גדלים מיום ליום. מדינה שלא תשקיע כעת בכל שלושת הרכיבים עלולה למצוא עצמה מהר מאוד הרחק מאחור, גם אם התרגלה למעמד של מעצמה מדעית וטכנולוגית טרם עידן ה־AI.

הפוטנציאל של הבינה המלאכותית להשפיע לטובה הוא עצום. אם ניקח את תחום הבריאות כדוגמה, כלי בינה מלאכותית יכולים לשנות מן היסוד את הדרך שבה אנחנו צורכים שירותי בריאות.

אין מדובר רק ביכולת של מערכות מבוססות מודל שפה גדול (כמו ChatGPT) להבין שאלות רפואיות ולהציע תשובות שמתבררות כמדויקות וכאמפתיות להפליא. השינוי עשוי להיות עמוק הרבה יותר.

לדוגמה: במקום להגיע לרופא בשלב שבו אנו סובלים מכאב או מפגיעה תפקודית - מודלים חכמים יכולים כבר כיום לנבא את הפגיעה ימים, שבועות ואפילו חודשים טרם תופיע, ולאפשר מעבר לפרדיגמה שונה - מנבאת, יוזמת ומונעת.

אין מדובר בפוטנציאל עתידי. קופ"ח כללית, לדוגמה, מפעילה בשנים האחרונות במרפאות הקהילה שלה מערכת בינה מלאכותית ייחודית מסוגה בעולם, שמבוססת למידת מכונה, ללא מודלי שפה כמו ChatGPT.

המערכת מאפשרת לרופא המשפחה לראות סיכום חכם של הסיכונים העתידיים של כל מטופל, את המענה הנכון ביותר עבור המטופל בהתאמה אישית, והסבר מפורט להיגיון הרפואי שנמצא בבסיס כל המלצה לשיקול דעתו.

במאמר שפרסמנו בעיתון "NEJM AI" בחודש האחרון, הדגמנו שהיכולת לזהות נכונה חולים עם מחלה זיהומית כרונית ולרפא אותה משתפרת פי 100(!) בזכות השימוש במערכת.

אך כמו כל פריצת דרך מדעית בהיסטוריה, כרוכים בה גם סיכונים כבדים - לפרטים, למדינות ואף לאנושות כולה. הסיכונים קשורים לחולשות המערכת (אי־דיוק ו"הזיות" המאפיינים מודלי שפה), להשפעות חברתיות (אובדן משרות, מעקב פולשני ופגיעה בפרטיות) ולשימוש זדוני (הפצת דיסאינפורמציה, ערעור משטרים ואף הפעלת כלי נשק אוטונומיים קטלניים). גופים מקומיים וגלובליים שבהם אני חבר מנסים כיום להשית מגבלות מושכלות על התחום, כדי לוודא מחד גיסא את מיצוי פריצות הדרך לטובת האנושות, ומאידך גיסא את גידור הסיכונים.

במקום להגיע לרופא בשלב שבו אנו סובלים מכאב או מפגיעה תפקודית - מודלים חכמים יכולים כבר כיום לנבא את הפגיעה ימים, שבועות ואפילו חודשים טרם תופיע, ולאפשר מעבר לפרדיגמה שונה - מנבאת, יוזמת ומונעת

בכנס הארצי השני לבינה מלאכותית בבריאות, שיתקיים הערב (שידור חי באתר "ישראל היום") ביוזמת ארגון "למענכם" המעניק ייעוץ והכוונה רפואית ללא תמורה, ובראשות חתן אות הנשיא להתנדבות הרב יוסי ערבליך, יוצגו מיטב הטכנולוגיות בתחום בידי מובילי הדעה מהחברות ומהגופים המובילים בארץ ובעולם.

זו תהיה הזדמנות טובה ללמוד איך ניתן לשמר את ישראל כמגדלור גלובלי בוהק של מצוינות וקדמה, דווקא בתקופה מאתגרת זו.