מבוי סתום בדיונים על עסקת חטופים שהתקיימו בקהיר בהשתתפות נציגי חמאס, קטאר וארה"ב. מהשיחות נעדרה המשלחת הישראלית, לאחר שחמאס סירב למסור רשימה של החטופים החיים.
סירוב לדרישה כה בסיסית הוא טקטיקה צינית ומניפולטיבית, המעידה כי לא מופעל מספיק לחץ על ארגון הטרור. נראה כי חלק ניכר מהאחריות לכך מוטל על קטאר. בפגישה שהתקיימה בינואר עם נציגי משפחות החטופים, אמר נתניהו שקטאר מבחינתו "יותר בעייתית מהאו"ם ומהצלב האדום".
קטאר צריכה להבין כי היא בת החלפה. על ישראל להיות מוכנה להפסיד את קטאר כשחקן מרכזי בתיווך עסקה ולחתור למציאת חלופות. לא מן הנמנע כי מצרים תוכל למלא תפקיד מרכזי יותר במאמצי התיווך, לצד סיוע ממדינות אירופיות שתיווכו בעבר, כמו גרמניה
כדי להשיג שקט בעזה ישראל העלימה עין מהבעייתיות הכרוכה בשיתוף פעולה עם קטאר לנוכח תמיכתה בחמאס. כעת תהיה זו איוולת להמשיך באותו קו בקידום עסקה להשבת חטופים ובמעורבותה האפשרית של קטאר ביום שאחרי.
זה הזמן של ישראל לגייס את בעלות בריתה במערב כדי להבהיר לקטאר כי עליה להשתמש בכל מנופי ההשפעה שברשותה לשחרור החטופים, וכי אי־המוכנות לעשות כן תגרור השלכות חמורות. ישראל צריכה להראות לקהילה הבינלאומית כי התמיכה הקטארית בקבוצות קיצוניות מהווה איום לא רק על ישראל, אלא גם על ארה"ב ואירופה.
זו עובדה ידועה כי זה שנים האמירות פורסת חסות על קבוצות אסלאמיסטיות קיצוניות, מהדהדת את מסרי ההסתה של האחים המוסלמים ברשת התקשורת שבבעלותה ומטפחת קשרים עם איראן. אולי פחות מוכרת השפעתה המזיקה של העוצמה ה"רכה" שקטאר מפעילה בחברות המערב. כך, למשל, האמירות קנתה את דרכה אל תוך מעוזי האקדמיה האמריקנית, ומימונה הנרחב הלך יד ביד עם התגברות רטוריקה עוינת בקמפוסים השונים, ואף דרדור השיח למחוזות האנטישמיות. גם השקעותיה בפרויקטים הומניטריים לכאורה בקרב קהילות מוסלמיות באירופה נגועות באג'נדה לקידום זהות אסלאמית בדלנית. קטאר מעורבת בתהליכי חקיקה של הפרלמנט האירופי, וכמה פרשיות שוחד ידועות לשמצה נקשרו בשמה.
לנוכח האמור, על מדינות המערב להבהיר לקטאר כי לא תוכל ליהנות מפרי השותפות עימן, ובו בזמן לתמוך באסלאמיזם הרדיקלי באין מפריע. כל עוד משרדי חמאס בדוחא נותרים פתוחים, אין מקום להוקיר את האמירות על מאמצי התיווך שלה. יש לאמץ גישה תקיפה מול דוחא ולדרוש שתפעיל את מלוא כובד השפעתה על ארגון הטרור, כדי שיספק הוכחות למצבם הרפואי של החטופים ויזרז את שחרורם.
לשם השגת מטרה זו:
על ארה"ב להתנות את שדרוג היחסים איתה, כולל עסקאות נשק עתידיות עם קטאר, בניתוק מוחלט של יחסיה עם ארגוני טרור ובאכיפת הסנקציות האמריקניות במלואן. יש לאותת לקטאר כי אי־מוכנותה לזנוח את תמיכתה בטרור ולהגביר את הלחץ על חמאס עלולה לעלות לה בהקפאת נכסים קטאריים, בהגבלת המרחב האווירי של חברות התעופה שלה, ואף בצעדים משפטיים שיקלו הגשת תביעות של קורבנות טרור אמריקנים נגדה.
אם קטאר לא תחדל מלתמוך בטרור, על ארה"ב לשקול את החלפת מעמדה מבעלת ברית למדינה תומכת טרור.
על מדינות אירופה לנקוט צעדים כלכליים נגד קטאר בגלל תמיכתה בחמאס ובאסלאם הרדיקלי, עד להשגת התקדמות ממשית בסוגיית בני הערובה.
קטאר צריכה להבין כי היא בת החלפה. על ישראל להיות מוכנה להפסיד את קטאר כשחקן מרכזי בתיווך עסקה ולחתור למציאת חלופות. לא מן הנמנע כי מצרים תוכל למלא תפקיד מרכזי יותר במאמצי התיווך, לצד סיוע ממדינות אירופיות שתיווכו בעבר, כמו גרמניה.
הגיעה העת להמיר את הסובלנות המערבית כלפי דוחא. רק כך ניתן לשים סוף למשחק הכפול והמסוכן של קטאר ולזרז את שחרור החטופים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו