מה בן גביר רוצה?

בעוד פחות משלושה שבועות, העולם המוסלמי, ובתוכו רוב אזרחי ישראל הערבים, יציין את תחילתו של חודש רמדאן. בחודש רמדאן אלוהים ציווה על המוסלמים לצום ולמלא אחר מצוות האסלאם - תפילה, פולחן ונתינה.

בעולם מצוין החודש בחגיגיות. אך בישראל, ורק בישראל, אולי בשל העובדה שהיא שולטת באחד מהמקומות הקדושים ביותר למיליארד מוסלמים - לא רק לפי הדת, אלא לפי הדין הבינלאומי - החודש הזה מקבל נופך פוליטי וביטחוני בכל פעם מחדש. פוליטי במובן של הצהרות קיצוניות ודרישות פופוליסטיות מוזרות מאוד, וביטחוני במובן של רצון להגביל תנועתם של מי שבאים למלא אחר מצווה ופולחן.

ומה בדיוק רוצה השר לביטחון הפנים, איתמר בן גביר? שקט? ודאי שלא - בתקופות של שקט ורגיעה הוא מאבד את הפופולריות שלו, ואת ההזדמנויות שלו להופעות תקשורתיות אינטנסיביות. מדוע מאז תחילת המלחמה השר בן גביר לא רק מצביע על ה"חשש" שלו מפני אירועים ביטחוניים, אלא גם מאשים חמישית מאזרחי המדינה בכך שהם אוטוטו מתחילים בהתקוממות נגדה?

ברור שהעברת המסר נעשית כדי להפחיד את היהודים, ולא כדי להזהיר את הערבים, ושכשהוא מדבר על כך הוא לא מסתמך על מידע מהימן ואובייקטיבי. עובדה שכוחות הביטחון, ובהם בין השאר משטרת ישראל, לא שותפים לדרישתו. אך הוא בשלו, ובינתיים הוא מצליח להפחיד את היהודים ולאתגר את הערבים.

אך הבעיה אינה בבן גביר, אלא בהתנהלות רה"מ בנימין נתניהו, שמעצים את כוחו של בן גביר - פעם כשהתאמץ לאפשר את כניסתו לכנסת במסגרת האיחוד שיזם עם סמוטריץ', ופעם במינויו לתפקיד הנוכחי. כל זה מתגמד ליד העובדה שראש הממשלה נגרר אחר הצהרותיו ומעשיו של בן גביר, כדי לשמר את מעמדו כראש ממשלה שהוא גם איש ימין.

מבחינה חוקית וחוקתית, הממשלה לא יכולה למנוע מערבים להגיע למסגד אל־אקצא, היות שההחלטה לא מסתמכת על בסיס עובדתי. אין מידע ולא הערכות מודיעין אמינות, וגם אם יש - ישראל תתקשה לסגור את אל־אקצא.

יש מי שרואים בסוגיה הרגישה הזו ניסיון להעצים את כוחם הפוליטי, וכך הם פועלים ועושים, מתוך רצון להוכיח מי כאן "בעל הבית", אבל יותר ממקום של תקווה סמויה לפתיחת חזית נוספת ולעימות בין המדינה לבין אזרחיה הערבים. הדבר לא יקרה, אך הצהרות כאלו הן יותר מאשר הבעת רצון שזה יקרה. עם זאת, ההצהרות האלו שונות מהמצב הקיים בשטח בירושלים.

אך הבעיה אינה בבן גביר, אלא בהתנהלות רה"מ בנימין נתניהו, שמעצים את כוחו של בן גביר - פעם כשהתאמץ לאפשר את כניסתו לכנסת במסגרת האיחוד שיזם עם סמוטריץ', ופעם במינויו לתפקיד הנוכחי. כל זה מתגמד ליד העובדה שראש הממשלה נגרר אחר הצהרותיו ומעשיו של בן גביר, כדי לשמר את מעמדו כראש ממשלה שהוא גם איש ימין

הממשלה צריכה לראות ברמדאן הזדמנות לקרב את הציבור הערבי ולהפיג את המתח, שגורמים עוינים מבית מנסים לנצלו כדי לעורר מדנים - אך נכשלים פעם אחר פעם. מתן חופש פולחן למוסלמים ולכל אזרח אחר הוא חובה, ולא טובה. אזרחי המדינה הערבים שומרי החוק הם מנוע כלכלי חשוב לירושלים לאורך כל השנה, ובמיוחד בתקופת חודש רמדאן.

כאזרח המדינה, אני מרחם עלינו שבן גביר, בעיוורונו הפוליטי, החברתי והמדיני, נמנה עם המנהיגים, ויכול להשפיע על סגירת כבישי הגישה ברמדאן. לא נותר אלא לראות אם תוצרי החלטותיו יהיו עימות פנימי במשטרה, או עימות חיצוני אזרחי יזום.