"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מכורים לפרשנים
מה ההיגיון להזמין פרשנים שסטטיסטית יפדחו בדיעבד את הערוץ בעוד תחזית שהתיישנה רע במיוחד? • ועדיין, הגנרלים שטעו או שמעדו מוסרית גרים באולפנים
הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ | צילום: ליאור מזרחי

מכורים לפרשנים

מה ההיגיון להזמין פרשנים שסטטיסטית יפדחו בדיעבד את הערוץ בעוד תחזית שהתיישנה רע במיוחד? • ועדיין, הגנרלים שטעו או שמעדו מוסרית גרים באולפנים

אריאל פלקסין
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

קפצתי לבקר חבר, הייטקיסט מצליח ומשכיל ובחור מעודכן טכנולוגית. הטלוויזיהבסלון דלקה, והערתי לו כמו פולני טוב שחבל על החשמל. "אני בכוונה לא מכבה", הוא הסביר, "ידידה שלי עובדת בתוכנית הזאת ואני רוצה שהרייטינג יעלה".

כל קורא שמכיר קצת את תחום הטלוויזיה בישראל מניד כעת בראשו בייאוש, כמעט כמוני באותו הרגע. השנה היא 2024, קבר רחל עדיין מתקשרים, הקשישה בתור שלפניך מתעקשת לשלם בצ'ק, ליאור שליין ממשיך לעקוץ משקיעים במיזמי תקשורת כושלים, וכן - אנשים עדיין חושבים שמחשב־על נסתר מחשב רייטינג לפי מספר הטלוויזיות הדולקות באותו הרגע, ולא באמצעות מערכת פיפל מיטר. החבר, אגב, הנהן בנימוס להסבר, אבל השאיר את הטלוויזיה דלוקה כי "זה בטח לא יזיק".

למחרת בבוקר שמעתי ברדיו את רא"ל (מיל') דן חלוץ מכריז ש"אם היו נותנים לי F-16, הייתי טס לחלץ את החטופים", בצהריים את אלוף (מיל') עמוס גלעד מסביר למה הממשלה מפספסת, ובערב את אלוף (מיל') עמוס ידלין מרגיע שחמאס כבר לא ממש מסוכן חוץ מ"רקטה פה רקטה שם" (נשבע לכם). מחשבתי הראשונה כצרכן תקשורת היתה לשאול: למה אותם ביטחוניסטים עטורי כישלונות מרהיבים ותחזיות אומללות, שירדפו אותם עד 120, עדיין מוזמנים לאולפנים?

מדובר בשלושה מתוך עשרות, אם לא מאות בכירי מערכת הביטחון, שבכל מדינה מערבית אחרת אמורים לכל הפחות להתחבא בבוידעם, לצאת מהבית רק כשממש חשוך, וגם אז להתפלל שלא יזהו אותם ברחוב. בטח שלא להכיר מאפרות בטלוויזיה בשמן הפרטי.

תחשבו על זה. חלוץ מברבר על חילוץ חטופים במטוס קרב, כשהדבר היחיד שחילץ בקריירה היה תיק המניות שלו הרבה לפני שזה נהיה מיינסטרים;עמוס גלעדהקפיד לפספס את חמאס בכל תפקיד מודיעיני בכיר שאייש. ועמוס ידלין? הוא מואיל בטובו להקריב תושבים להכיל "רקטה פה, רקטה שם" כי מה אכפת לו. אז מה אם הצהיר במפורש שלושה ימים לפני הטבח ש"המודיעין הישראלי למד את הלקח מ־73'".

מיותר לציין שרשימת הפרשנים נטולי המודעות והמבוכה נמשכת עםבוגי יעלון, גיא צור ותמיר הימן, ועוד ועוד בעלי פנסיה שמנה עם היסטוריה מודיעינית כושלת שממשיכים לאייש את האולפנים.

מדובר בשלושה מתוך עשרות, אם לא מאות בכירי מערכת הביטחון, שבכל מדינה מערבית אחרת אמורים לכל הפחות להתחבא בבוידעם, לצאת מהבית רק כשממש חשוך, וגם אז להתפלל שלא יזהו אותם ברחוב. בטח שלא להכיר מאפרות בטלוויזיה בשמן הפרטי

בכל הנוגע לחוסר בושה, אין לי תלונות כלפי אותם אלופים ובכירים במילואים. לאנשים שגדלו בחממה מערכתית, מלטפת ומשבחת, פשוט אין את השריר הזה. התלונה היא לאחרים: איך ייתכן שכל מפיק ועורכת עדיין כוללים את אותם שמנמני פנסיה תקציבית ברשימות שלהם? אין הרי היגיון להזמין פרשנים שסטטיסטית יפדחו בדיעבד את הערוץ בעוד תחזית שהתיישנה רע במיוחד.

ובכל זאת, כמעט שלא עובר יום בלי שנחזה בזיו פניהם או שנאזין לקולם הפסקני. כושלי המערכת ימשיכו לאייש את האולפנים ולהביך את עצמם, את הצופים, ובעיקר את המפיקים והעורכים. הם מבינים את חוסר הלוגיקה, אבל ההרגל הוותיק, ההתמכרות לביטחוניסטים טועים, כבר מושרשים בדנ"א. כמו אותו חבר והטלוויזיה הדלוקה. רק שבניגוד למדידות רייטינג כושלות, ההרגל הזה מזיק. בטח שמזיק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...