האם זה מאחורינו

בשקט וללא צלצולי פעמונים מיותרים נסגר בחודש שעבר "חדר המלחמה" במטה ארגון הבריאות העולמי בז'נבה, שממנו ניהלו מומחי הארגון את המעקב והסיוע לעולם בהתמודדות עם מגיפת שפעת החזירים. ביקרתי שם כדי להיווכח בחושך המוחלט, במסכי הפלזמה הכבויים ובשולחנות העבודה הנקיים - עד למגיפה הבאה. "זה מאחורינו", אמר לי חבר, "עכשיו עסוקים בחלוקת החיסונים למדינות".

ואכן, דיווחים מרחבי העולם מצביעים על ירידה דרמטית במספר הנדבקים בשפעת בשבועות האחרונים. בכמה מדינות בודדות (למשל, אנגליה) נרשמה עלייה במספר הנפטרים מהמחלה, לצד ירידה בקצב ההידבקות. הדגל השחור הורד, כעת ממתינים גם לירידה מרמה "6" - שיאה של ההתרעה הגלובלית.

שיהיה ברור: בשבועות הקרובים נמשיך לשמוע על פטירות משפעת החזירים ואלפים עוד יידבקו ויחלו, ודאי כאשר יגיע לכאן סוף סוף החורף (לנגיף יש מעטפת רגישה לחום. כאשר הטמפרטורות יורדות וממש קר בחוץ, גוברת יעילות ההעברה של הנגיף מאדם לאדם). אבל התחזיות הקשות כבר התבדו. עד השבוע עמד מספר הנפטרים מהנגיף על 13,763 - פחות ממספר הנפטרים מאיידס בשבוע.

אז מה נעשה עם החיסונים-

מחיסוני שפעת החזירים יש להיפטר, ומהר. ארצות נאורות כמונו כבר החלו לבטל הזמנות ולמצוא דרכים להשתחרר מהחוזים שנחתמו בבהלה, לעיתים בחיפזון, עם יצרניות החיסונים. צרפת וגרמניה כבר מוכרות עודפים; קנדה במגעים בנושא עם מקסיקו, ובאנגליה הוחלט לא להרחיב את תוכנית החיסונים לאוכלוסייה הכללית.

איך אנו יכולים להיפטר מהחיסונים? על פניו ניתן לפעול בשלוש דרכים: לאלץ את האוכלוסייה להתחסן, אך המהלך הזה כבר נכשל; להחזיר חיסונים לספקים, אך ספק אם ההסכמים מאפשרים זאת; ואפשר גם למכור את מיליוני המנות העודפות למדינה אחרת. אני מציע דרך רביעית: בהמלצת משרד החוץ יתרום הציבור בישראל את עודפי מנות החיסון לשלוש-ארבע מדינות מתפתחות ידידותיות במיוחד, באזור הפסיפיק או דרום אפריקה, כדי שישמשו אותן בעוד כמה חודשים עם בוא החורף אצלן. די יהיה להשאיר בישראל כמה מאות אלפי מנות, בתוקף ל-18 חודשים, "לכל מקרה", ולדעת שזכינו בעוד כמה נקודות בזירה הבינלאומית.

תרומה באמצעות ארגון הבריאות העולמי אינה מומלצת. כבר בראשית המגיפה הגלובלית התחייב הארגון כלפי 95 מדינות מתפתחות לסייע להן בשלושה תחומים: אספקה (חינם) של מנות חיסון ומזרקים בכמות ההולמת את הצרכים בכל מדינה; עזרה בהכנה ובהוצאה לפועל של תוכניות חיסון לאומיות; וכסף. הארגון קיבל מהמדינות החברות כ-40 מיליון דולר (מתוך ה-60 שדרש) למימון הפרויקט ומיליוני מנות חיסון.

הדבר המדהים הוא שרק שלוש מדינות זכו לסיוע ממשאבי העתק הללו: אפגניסטן (28.4 מיליון תושבים), מונגוליה (3 מיליון) ואזרבייג'ן (8.2 מיליון). למעשה, לארגון הבריאות העולמי עודף של 140 מיליון מנות חיסון לפחות. כדי להצדיק את סכומי העתק שכבר קיבל לפעולותיו בנושא - ואשר באמצעותם גייס, בין היתר, עשרות עובדים חדשים בשכר מלא - מתגאה ארגונה של ד"ר מרגרט צ'אן בכך שקיים תשע סדנאות הדרכה אזוריות שנועדו לעזור למדינות להיערך לחלוקת החיסונים, ובכך שהפעולות הנמרצות שלו בתחילת המגיפה מוכיחות את עצמן.

במועצת אירופה כבר קראו השבוע לפתוח בחקירה בינלאומית נוקבת כדי לברר כיצד הצליחו חברות התרופות, וכמה מדענים "מטעם", להשפיע על ארגון הבריאות העולמי, ובעזרתו על שרי בריאות בעולם, להוציא מאות מיליוני דולרים כדי להתגונן מפני מה שיו"ר ועדת הבריאות שם מכנה "מגיפה מופרכת".

ואצלנו יש לתת את הדעת על בעיה חמורה אחרת: יחסו של הציבור להמלצות רפואיות של משרד הבריאות. ראויה בחינה מקצועית של הסיבות שהובילו להיענות נמוכה כל כך של הציבור לקריאה להתחסן. המסקנות חשובות לא רק לימי המגיפה הבאה.

הכותב הוא דוקטור לבריאות הציבור ויועץ לאו"ם בתחום זה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו