איום שכולו ניסיון הרתעה

איומי המלחמה של אסד, עוד בטרם נשמעו איומי הנגד של ליברמן, נועדו להרתיע את ישראל מלתקוף את בעלות בריתה של סוריה - איראן וחיזבאללה.

לסוריה יש ברית אסטרטגית עם גורמים קיצונייים שיעיים אלה, אשר מטרתם האידיאולוגית היא חיסולה של ישראל. גם סוריה היתה רוצה במחיקת ישראל ממפת האזור, אך היא מודעת היטב לעליונות הצבאית-אסטרטגית של ישראל, וגם למחיר הכבד שהיא עלולה לשלם במקרה של מלחמה איתה.

מודעות זו התפתחה לאורך שנים, ובעיקר לאחר מלחמת יום הכיפורים, שהסתיימה בתבוסה סורית קשה נוספת. בעקבות מלחמה זו קיבלה סוריה לראשונה את החלטת מועצת הביטחון 338, הזהה כמעט להחלטת מועצת הביטחון 242 מנובמבר 1967, שפירושה: הכרה בעובדת קיומה של ישראל והתחייבות למשא ומתן להחזרת שטחים (רמת הגולן) תמורת שלום.

ואכן, במשך שנות ה-90 נוהל מו"מ לשלום בין חאפז אסד, אביו של הנשיא בשאר, לבין ארבעה ראשי ממשלה של ישראל - רבין, פרס, נתניהו וברק. ראשי ממשלה אלה, כולל נתניהו, היו מוכנים להחזרת כל הגולן או מרביתו תמורת שלום עם סוריה. כזכור, שלום סורי-ישראלי כמעט הושג בתיווך הנשיא קלינטון בשפרדסטאון ב-2000-1999.

גם אהוד אולמרט המשיך במו"מ עקיף לשלום עם סוריה בתיווך טורקי, ואף נתניהו הצהיר כמה פעמים על נכונותו לחדש את המו"מ עם סוריה ללא תנאים מוקדמים. אולם בשאר אסד איננו מאמין לנתניהו, וחושד בכוונותיה התוקפניות כביכול של ישראל. הוא חותר לקבל התחייבות ישראלית לנסיגה מלאה מכל הגולן, וגם דורש ערובה אמריקנית להתחייבות שכזו.

מלבד החזרת הגולן שואפת סוריה, במסגרת שלום עם ישראל, לקבל סיוע אמריקני וערבי לפיתוח כלכלתה, וכן לקבל הכרה אמריקנית, ערבית וישראלית באינטרסים האסטרטגיים שלה בלבנון, כבת חסותה. כדי להשיג יעדים אלה ממשיכה דמשק לחזק את קשריה הצבאיים והפוליטיים עם טהרן וחיזבאללה, כהרתעה וכאיום מול ישראל.

הכותב הוא פרופ' ללימודי איסלאם והמזרח התיכון באונ' העברית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו