סכנת אדי הדבק

מקרה מותו של הנער, ככל הנראה משאיפת דבק, הוא אירוע מצער אך לא מפתיע. נערים רבים בוחרים בשיטה זו כאחת הדרכים להתמסטלות. שיטה שבסופה מוות. אדי דבק, גז מזגנים וכיו"ב הם סם לכל דבר.

מה שרעיל הוא לא הדבק עצמו אלא המרכיבים המסיסים שלו. מדובר בחומרים כימיים נדיפים בצורת אדים שאחד מהם נקרא טולואן. בני נוער בוחרים בשיטות שונות להתמסטלות מאדי דבק: יש שפותחים את הבקבוק, מכניסים את האף ושואפים את האדים. יש שבוחרים להתמסטל בצורה חזקה יותר: מכניסים דבק לתוך שקית ניילון, מצמידים אותה לאף ולפה ושואפים מתוכה את מלוא האוויר.

בזמן השאיפה מתרחשת נשימה מוגבלת של חמצן עשיר בדו-תחמוצת הפחמן יחד עם האדים הכימיים. הדבר גורם להרגשה ראשונית של אופוריה, סחרחורת, שכרות והזיות. זמן קצר לאחר מכן מגיעה סחרחורת ולאחריה נמנום. בשל פגיעה בעירנות ובכושר השיפוט הנער נכנס למדרון חלקלק עד כדי איבוד ההכרה בשל מיעוט חמצן במוח. מיעוט החמצן יוצר הפרעה בקצב הלב, דום מיידי ומוות. אם השואפים מצליחים לצאת מהר לאוויר הצח הם מתאוששים ללא נזק גופני, אך הסכנה שנותרת היא השכרות שנשארת לעוד כשעתיים, במהלכה הם עלולים למות מאלימות, הליכה על הכביש ודריסה, למעוד מגג ועוד.

הכותב הוא מנהל המעבדה הטוקסיקולוגית במרכז הרפואי שיבא בתל השומר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו