שאלת הריכוזיות במשק ממשיכה להיות בכותרות. בדו"ח בנק ישראל צוין שהתעלמות מהבעיה עלולה לפגוע בתפקודן של המערכות הכלכליות, וכי יש "לעצב מחדש את מערכת קשרי הבעלות". גם המפקחים וגם הדרג הפוליטי התבטאו לאחרונה בדאגה בקשר למצב שבו כמה קבוצות עסקיות שולטות בחלק ניכר מהחברות הנסחרות בבורסה. כדי לטפל במצב, צריך לזכור שהמצב הקיים הוא תוצאה של מדיניות ממשלתית מתמשכת במשך שנים בתחומים רבים. 1. מדיניות ההפרטה: חלק לא מבוטל מהחברות הגדולות הנסחרות בבורסה היו בעבר חברות ממשלתיות שנמכרו בהליך ההפרטה, ובהן בזק, כי"ל, הבנקים ועוד. גם הדרג הפוליטי וגם הדרג המקצועי באוצר ובפיקוח על הבנקים החליטו בשעתו להפריט חברות אלה באמצעות מכירת גרעיני שליטה לבעלי עניין, ולא לציבור הרחב. זאת, גם כדי להעלות את תקבולי ההפרטה וגם משום שבחלק מהמקרים העדיפו המפקחים להשפיע על בחירת זהות הבעלים החדשים. אילו היתה נבחרת מדיניות אחרת, הבעיה שמלינים עליה כעת היתה פחותה בהרבה. 2. כללי ההשקעה במוסדות החיסכון לטווח הארוך: אם רוצים שחלקם של בעלי העניין בבעלות על החברות יפחת וחלקו של הציבור יגדל, הדבר יקרה רק אם עיקר חסכון הציבור, המצוי בקרנות הפנסיה, בקופות הגמל ובתוכניות הביטוח, יופנה לרכישת מניות בבורסה. אולם במשך השנים גם הדרג הפוליטי וגם הדרג המקצועי פעלו להפחית את משקל המניות בחיסכון זה, כדי שהציבור לא ייחשף לסיכונים. גם כיום משקל ההשקעה במניות של גופים אלו הוא קטן בהשוואה בינלאומית. המדיניות של האוצר היא שיש להעדיף חיסכון לקצבה (חסרת סיכון עם היציאה לגמלאות), והכוונה היא ליישם את המודל הצ'יליאני, שבמסגרתו חסכונות העמיתים יוסטו עוד יותר לאפיקים לא מנייתיים. זה יביא למצב שבו כספי הציבור אינם פנויים לרכישת מניות. לכן המדינה צריכה להחליט: אם הבעלות על החברות תהיה מפוזרת, הציבור הרחב ייחשף גם כן לסיכונים. לא ייתכן שהציבור יהיה חסין בפני הסיכונים הכרוכים באחזקת מניות ובו בזמן יהיה הבעלים של מניות החברות הגדולות. 3. משטר הפיקוח בענפים המפוקחים מעניק יתרון לבעלי עניין: הריכוזיות של הבעלות יכולה להצטמצם אם ייכנסו בעלי עניין חדשים מחו"ל. חלק מהחברות הממשלתיות שהופרטו נמכרו תחילה לבעלי עניין זרים חדשים, שקודם לכן לא פעלו בשוק הישראלי. במקרים אחרים הוקמו חברות (פרטנר, למשל) על ידי גורמים חדשים מחו"ל. אולם בשנים האחרונות בעלי העניין הזרים יוצאים מהשוק הישראלי. כך, למשל, מכרה האצ'ינסון את השקעתה בפרטנר למשקיע ישראלי. תופעה דומה נצפתה גם בבנק הפועלים ובבזק. בענפי התקשורת והבנקאות, שהפעילות בהם מפוקחת, נדרשת, ככל הנראה, "מומחיות" כדי להתמודד עם רשויות הפיקוח המקומיות, ואין, ככל נראה, לזרים יתרון בכך. מסקנה זו מתחזקת משום שבעלי התפקידים בחברות המפוקחות הם לרוב מפקחים לשעבר, ויש להם יתרון בהתמודדות עם הפיקוח בענפים שעליהם פיקחו בעבר. 4. הכללים לרישום למסחר בבורסה: אם המדינה רוצה לפעול להגדלת אחזקות הציבור בחברות הנסחרות בבורסה, ניתן יהיה להביא לכך על ידי קביעת כללים לרישום בבורסה, כללים שבמסגרתם רק מניותיהן ואיגרותיהן של חברות שבהן אחזקות הציבור משמעותיות יוכלו להירשם למסחר. אולם דבר זה עדיין לא נעשה דיו. לסיכום, אם המדינה מעוניינת לטפל בריכוזיות, עליה לשנות את המדיניות שהעצימה את התופעה של הריכוזיות בעקבות ההפרטה (בעתיד הדבר יהיה נוגע לחברת החשמל, התעשיות הביטחוניות, חברות תשתית ותאגידים עירוניים), כמו גם לשנות את מדיניות החיסכון לטווח הארוך, הפיקוח והכללים לרישום בבורסה. הכותב הוא מומחה להגבלים עסקיים, ולשעבר כלכלן ראשי בבנק ישראל
