חניכתו הרשמית של כור הכוח בבושהר עוררה תגובה רפה בלבד בקרב הקהילה הבינלאומית ותגובה קשה יותר בישראל, החושדת, ובצדק, בכוונותיה של איראן בכל אספקט של פרויקט הגרעין שלה.
עם זאת, מובן שראוי להתייחס לכל התפתחות לגופה, ובמקרה של תחנת הכוח הגרעינית בבושהר ניתן בהחלט לקבוע כי לא מדובר בעליית שלב מהותית במאמץ האיראני להשגת יכולות גרעין צבאיות, אלא בהישג טכנולוגי בעל משמעות ברבדים האזרחיים והסימבוליים של פרויקט הגרעין.
* * *
החשש לגבי תפקידו של כור הכוח בבושהר - המיועד לייצור חשמל - נובע בעיקר משאלות הקשורות במעגל הדלק הגרעיני, שכן בכור ייעשה שימוש בדלק אורניום מועשר, אשר לאחר הקרנתו יכיל פלוטוניום. משום כך ברור כי ניתן יהיה להפעיל את הכור גם כדי שייצרו בו פלוטוניום המתאים לשימושים צבאיים. כך שאמנם נכון שבבושהר קיים פוטנציאל להפקת פלוטוניום, אולם המכשולים העומדים בפני הצלחת מסלול פעולה כזה הם מכשולים נכבדים. ראשית, הפקת פלוטוניום מהדלק המוקרן מחייבת מתקן הפרדה ומתקנים נלווים. כלומר, הפקת הפלוטוניום אינה יכולה להתבצע בכור עצמו, ואשר על כן תחייב הסטה של הדלק. ככל הידוע, אין כיום באיראן תשתית כזו, אם כי ייתכן שהיא קיימת בחשאי.
שנית, כיוון שהכור בבושהר נמצא בפיקוחה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), מהווה נוכחותם של פקחי הסוכנות מכשלה משמעותית הן להפעלה בלתי רגילה של הכור, כלומר למטרות צבאיות, והן להסטת הדלק המוקרן למתקנים אחרים.
נוסף על כך, על פי ההסכמים להקמת הכור, מחויבת איראן להחזיר את הדלק המוקרן לרוסיה. לפיכך, אף על פי שקיימת אפשרות טכנית שכור הכוח בבושהר ישמש לצרכים צבאיים, כדאיותה וסבירות הוצאתה לפועל נמוכות. זאת, משום שתסריט שבו בוחרת איראן במסלול של הפרדת פלוטוניום מחייב "שבירת כלים" מצד איראן, כולל סילוק פקחי סבא"א, הפרת החוזה עם רוסיה וקיום תשתית להפרדת פלוטוניום. אין היגיון רב בתסריט כזה.
* * *
ובכל זאת, אין לזלזל בהישג האיראני ובוודאי לא להקל ראש ברטוריקה הנלווית לו. אין ספק כי חניכת כור הכוח בבושהר מהווה הישג משמעותי למשטר הנוכחי, אשר זה זמן רב מציג את הטכנולוגיה הגרעינית כספינת הדגל של העם האיראני, ומנסה למתג את נושא הגרעין כסמל לגאווה לאומית וליוקרה בינלאומית. לא זאת בלבד שהפיכת הגרעין למושא של גאווה לאומית מחזקת את המשטר הקיים, היא מחלישה מאוד את האפשרות לנטישת המאמץ הגרעיני הצבאי גם אם יחול שינוי משמעותי במשטר באיראן. גם התגובה הבינלאומית הרפה לחניכת כור הכוח משחקת לידי המשטר הקיים.
* * *
חשוב לשים לב לרטוריקה האיראנית במהלך השבועות האחרונים, הן סביב נושא בושהר והן סביב המתיחות עם לבנון. ההתבטאויות האיראניות, המבטיחות "להעלות באש את תל אביב" במקרה הצורך, בוודאי אינן סיבה להיתפס לבהלה. אך הן מעידות בבירור כי איראן אינה מבינה כיצד אמורה להתנהל אומה החפצה לשחק תפקיד כמדינה גרעינית ומעצמה אזורית. התבטאויותיהם המאיימות של ראשי המשטר באיראן מעידות כי תוכנית הגרעין הפיזית של איראן מתקדמת הרבה יותר מהבנתם האסטרטגית של ראשי המשטר בכל הקשור לנבכי ההרתעה הגרעינית.
בסיכומו של דבר, גם אם חנוכת כור הכוח בבושהר אינה מהווה בפני עצמה עליית מדרגה במאמץ הצבאי האיראני, חשוב לזכור כי קיימים באיראן כמה אתרי גרעין שאינם נמצאים בפיקוח כלשהו, ובהם מתבצע פיתוח הגרעין הצבאי במסלולים אחרים, למשל העשרת אורניום. אין ספק כי איראן פועלת ללא לאות להשגת יכולת גרעינית צבאית. הכור בבושהר אינו משנה הרבה - אך האיום האיראני בעינו עומד.
הכותבת שוקדת על דוקטורנט בנושא "אסטרטגיה גרעינית"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו