הסידרה "רמזור" זכתה בפרס האמי הבינלאומי, וזה משמח. הסידרה הצחיקה אותי. "רמזור" עובדת לפי חלוקה ישראלית טיפוסית של דמויות שגם סדרות אחרות נופלות בה, למשל דמות הקמצן, המסטול, האישה השולטת, זה שאשתו שולטת בו (וזאת להבדיל מסיטקומים עולמיים ששם שטח הדמות פחות סגור ובהתאם לכך פחות סטיגמתי; ג'ורג' מ"סיינפלד" הוא לא רק הקמצן אלא גם דברים אחרים, אל באנדי הוא לא רק המרוט אלא גם דברים אחרים). אבל "רמזור" מצחיקה כי היא תפסה התנהלות ישראלית וגם - מתברר - התנהלות אנושית עולמית. ההוכחה לכך היא פרס האמי הבינלאומי שזה עתה הוענק לה. זה יפה. ברגע שאתה חושב שאתה מרכז העולם ושבדיחותיך הפרטיות הן רק שלך, מגיעה המסקנה שגם בחוץ לארץ מבינים אותך. עד לא מזמן היתה אופנה לרדת על אדיר מילר בטיעון שאינו מתוחכם, אבל אני שומר לו חסד נעורים. באחד הגלגולים הקודמים של שבועון הטלוויזיה "רייטינג" הוא עבר מדורי גיהינום במסווה "כתיבה ניו ז'ורנליסטית". אבל אדיר מילר עבר גם את זה והלך לפרויקט הבא. אולי כי כוחו של מילר - כמו כל סטנדאפיסט - הוא לתפוס רגעים, אבל מילר לא נשאר שם והצליח לחבר רגעים לסידרה. אמנם כל סופר/משורר/סטנדאפיסט יודע לתפוס רגעים קטנים, אבל צמד התסריטאים מילר ורן שריג (ובמאמר מוסגר: האם אותו שריג היה מקבל את אותו זרקור עכשווי כתסריטאי הסידרה לולא היה דמות טלוויזיונית כמו שהפך לאחרונה-) ידעו לתפסו רגעים אנושיים בינלאומיים, קרי, כאלה המתרחשים בכל רגע ברחוב. נניח ברחוב בלפור, אבל כאלה שיובנו גם בשדרה החמישית בניו יורק. ועדיין, לא זה ה-סממן להצלחה שלה. הסממן הפציע אלי השבוע כשראיתי את הסידרה "קוגר טאון" עם קורטני קוקס מ"חברים". יותר נכון, הפציע כשקראתי את התרגום שבכתוביות המסך. היה רגע שבו היה צריך לתרגם את המילה Dude לעברית, ומהי המילה שבה בחר/ה המתרגם/ת? ובכן, המילה הנבחרת היתה "גיסנו", אותה הברקה רעיונאית של מילר/שריג שהיתה מעין פרפראזה ל"אחינו". חישבו על זה: ז'רגון, לשון כתיבה, שמזוהה ישירות עם סידרה ספציפית ("רמזור") עבר אל הכלל, אבל בדרך הפוכה. דרך תרגום ישראלי לסידרה המיובאת מחו"ל. היש ניצחון גדול מזה? כן, "רמזור" זכתה בפרק האמי, אבל יותר מכך, דרך תרגום כתוביות לעברית הבינו שהסידרה הושרשה, או יותר נכון - קיבלה את החותמת, דרך תרגום סידרה מחו"ל. ותרגום, ידידיי, הוא הטקסט האמיתי. בייחוד אם התחלת במקור משל עצמך, וחזרת אל עצמך שוב מהדלת ההוליוודית. וזאת בדיוק ההוכחה לסידרה טובה. סידרה שמקיפה ומאגפת את כל האפשרויות האנושיות. וטקס הפרס במציאות כבר ראוי לתסריט לפרק ב"רמזור": בשעה שתסריטאי אחד (מילר) עלה לקבל את פרס האמי הבינלאומי, האחר (שריג) נשאר בארץ כדי לחכות בתור הביורוקרטי לקבלת רישיון הנהיגה שלו בחזרה לאחר שנלכד מעשן סמים בנהיגה.
