העולם משתנה. במדינות ערב יהיו שליטים שיצטרכו לשקף את רצון העם, גם באשר לסכסוך הערבי-ישראלי. אירופה עצבנית מתמיד. ואם נורבגיה שולחת מטוסים להפציץ מדינה ערבית, מה הם מתכננים לעשות לנו? אנגליה, גרמניה וצרפת מאותתות שקצת נמאס להן מאיתנו. על אובאמה כנראה אי אפשר באמת לסמוך. האסטרטגיה היא להרגיע את העולם. שיתעסקו בלוב, ביפן, בבורסות. הטקטיקה של ראש הממשלה היא לפזר רמזים על נאום אפשרי, להכחיש את הרמזים, להדליף פרטים על תוכניות שנשקלות, ולהתנער מהפרסומים. אבל אם הנאום המדובר, שבינתיים נשכח מעט, לא יבטא שינוי אמיתי, העסק רק יתחיל. עם העולם ועם הפלשתינים. * * * מניסיוני בסמינר נשים ישראליות ופלשתיניות שהתקיים ברומא אני יכולה להעיד כי המסר המרכזי שביקשו הפלשתיניות היה פשוט: אל תעשו כלום. אל תיזמו, אל תעזרו, אל תפעלו. רק אל תפריעו. מדוע? הן הפנימו את מה שאנחנו עוד לא הבנו. האסטרטגיה שלהם היא בניית הכלכלה ומוסדות המדינה הפלשתינית לפי תוכנית פיאד, והטקטיקה היא התמקדות בזירת יחסי הציבור והמדיה החברתית. מכיוון שתהליך השלום סובל מיחסי ציבור גרועים בשני הצדדים - כמעט כמו המילה פמיניזם - הפלשתינים יפיצו את המסר ה"חם" בשבועות האחרונים באירופה ובארה"ב - והמסר הוא "שאיפה לדמוקרטיה". בפועל מדובר בהקמת המוסדות המדינתיים תוך כדי גיוס מדינות העולם להכרה במדינה הנישאת על רוחות השינוי במזרח התיכון, וכל זאת לצד הצגת ישראל בעולם ככובשת ומפרה זכויות אדם, יביאו לפעילות ענפה ברשתות חברתיות, כמחליפה של המאבק האלים. * * * בפתיחות רבה שיתפו אותנו הפלשתיניות בתובנות ובדרך הפעילות. "על הפלשתינים ליטול יוזמה, ולהיות חכמים", הן אמרו. "המלחמה שניהלנו באמצעי טרור פגעה בנו. בגלל המאבק האלים לא זכינו ללגיטימיות. כעת, מעל ישראל מרחפת סכנת לגיטימיות מעצם היותה מדינה כובשת, ולכן הטקטיקה של ביבי היא הטקטיקה הטובה לנו. אל תעשו כלום, כך גם לא תפריעו. זה קורה לבד". ואם אנחנו לא רוצים שזה יקרה לבד, מוטב שנגרום בעצמנו לדברים לקרות. רק אם נתניהו יעז ללכת באמת להסכם שתי המדינות, ישראל תנצח. ובשביל זה דרושה הכרעה, לא רק הכרזה.
