גם כשהוא לא נשפט לעומת ה"קובים" וה"לברונים" של העולם, דירק נוביצקי הוא עוף מוזר מזן נדיר. כבר שנים שהאמריקנים לא יודעים איך לאכול את הגרמני החביב הזה, וזה עוד בלי לדבר על העובדה שמדובר בגארד לבן בגובה 2.13 מ'. כמה ילדי פלא נשארו לשחק עד גיל 20 בקבוצה האם שלהם, למרות ששיחקה בליגה השנייה בגרמניה? כמה ארוסות של ידוענים נחשפו לראשונה בתקשורת בתמונות פרופיל של רשויות החוק לאחר מעצר ולא במגזיני אופנה? ומי לעזאזל היה מודה שהוא מרגיע את עצמו בזמן קליעות עונשין על ידי זמזום "להיטיו" של דיוויד האסלהוף (מיץ' מ"משמר המפרץ", בשבילכם)- אבל השיא היה בקיץ 2007. שנה אחרי שהוביל את המאבריקס לגמר הליגה ורגע קט לאחר שהפך ל-MVP האירופאי הראשון, תוך הובלת קבוצתו למאזן הכי טוב בעונה הרגילה, רשם נוביצקי את הפלייאוף הגרוע ביותר בחייו והודח כבר בסיבוב הראשון על ידי גולדן סטייט השמינית. כל כוכב אחר בקנה המידה שלו היה חוזר לאולם למחרת ועובד כל הקיץ בטירוף, אבל לא נוביצקי, שברח לטיול מחנאות של יותר מחודש בערבות אוסטרליה (שהוגדר במולדתו כ"מסע חיפוש עצמי"), כשהוא לוקח איתו רק את המנטור שלו, מאמנו לשעבר הולגר גשווינדר. כל סופרסטאר אחר היה מגיב בביטול לעיסוק בהיחנקותו במאני טיים ומחכה בקוצר רוח לצ'אנס הבא לתקן - לא הגרמני. הוא הודה בכנות תמימה על קשייו לתפקד ברגעי ההכרעה, בהתבטאות ששמורה, אם כבר, לשחקני עבר. בפעם האחרונה שנוביצקי הריח טבעת כל כך מקרוב, ארוסתו נשלחה לכלא. בפעם הקודמת שהוא התקרב לטבעת אליפות, הוא איבד יתרון 0:2 בגמר 2006 ו-13 הפרש ברבע האחרון במשחק השלישי ונחנק מול מיאמי של דוויין ווייד. מאז אותו אירוע שעיצב את דמותו כ"צ'וקר" ועד הפלייאוף הנוכחי, הוא ניצח רק סידרת פלייאוף אחת. עכשיו, אחרי שטיאטא את הלייקרס ופתח את גמר המערב עם תצוגה שמחזירה אותו לדיון "האירופי הגדול בכל הזמנים", ייתכן שהגיע זמנו למחוק את תדמית הלוזר. אחרת, גארי ליניקר יצטרך לטבוע קלישאה חדשה: "כדורסל משחקים 48 דקות ובסוף הגרמני תמיד מפסיד".
