היום הוא יום עצוב. יום שבו בית הדין לעבודה מנע ממני את החירות לבחור שלא להיות מועסק בתנאים שאינם מקובלים עלי. הגענו למצב של פשיטת רגל מוסרית, שבו רופאים הפכו בעל כורחם לעובדי כפייה בפעם הראשונה בתולדות המדינה. שיהיה ברור לכל, לא ניתן לפתור את הקריסה של מערכת הבריאות על ידי צווי מניעה. איש לא יכול להתעלם ממשבר המסכן חיי אדם, גם אם הוא ראש ממשלה שהוא גם שר הבריאות. בנימין נתניהו איבד את המוסר שלו - כלפי החולים וכלפי הרופאים כאחד. במקום להתעמת עם המשבר הקשה במערכת הבריאות, הוא חיפש דרכים עקיפות לברוח מאחריות. היום באופן אישי, ובפעם השנייה, אני מוצא את עצמי מתפטר בלב כבד מעבודתי כמתמחה בבית החולים שיבא בתל השומר. אני עושה זאת בכאב ובצער מתוקף מחויבותי לשמור אמונים למטופלים שלי, ולמצפוני. אני מאמין שמערכת הבריאות שלנו חייבת להשתנות בצורה כזאת שתאפשר לי לתת רפואה טובה בתנאים ראויים. עד שזה לא יקרה אני לא מעוניין להיות חלק ממנה. אני לא מוכן לקבל אחריות על הכשלים של המערכת - ולשלם על כך. לאורך המשבר נדהמתי לגלות כיצד בנימין נתניהו ובכירי משרד הבריאות אדישים ואטומים למחאה של כלל ציבור הרופאים, המרגישים שאינם מיוצגים וקולם אינו נשמע. זוהי אינה מחאת מתמחים. זוהי מחאת כלל הרופאים שמחפשים אופק למערכת בריאות ציבורית, שוויונית והוגנת. בית הדין נתן ארכה לראש הממשלה להתארגן ולהתערב במשבר ולהציל את מערכת הבריאות מהזנחה ארוכת שנים. אל תיטעו, ללא שינוי אמיתי מערכת הבריאות תקרוס כשאנחנו לא נהיה יותר בשביל לסחוב אותה על גבנו. עייפנו! אני כל כך אוהב להיות רופא. השקעתי המון, ויתרתי על הרבה כדי שתהיה לי הזכות לטפל באנשים. אבל המציאות הקשה גוזלת ממני את החדווה והאהבה למקצוע שבחרתי. אני לא מוכן לסחוב עוד על חשבוני ועל חשבון המטופלים שלי את העיוותים שנוצרו במערכת הבריאות שלנו, עיוותים שההסכם שנחתם נכשל מלתקן. התפטרותי אינה מחאה, היא זעקה לשינוי מהותי שחייב להתרחש! הכותב הוא מתמחה שנה ראשונה בגינקולוגיה בביה"ח שיבא