ב-6 באוגוסט 2010 התפרסם ברעש גדול מסמך גלנט. בתום חקירת משטרה קצרה התברר כי המסמך מזויף. הוא פוברק כדי לייצר מצג שווא ולהכפיש את מי שהיה אז מועמד לתפקיד הרמטכ"ל, האלוף יואב גלנט. "היצירה" בת 19 הסעיפים נתפרה בתפרים גסים. העיתונאי שפירסם זאת חשף תשעה סעיפים בלבד, מה שלא הפריע לו לשמוע באחד השידורים שהמסמך פורסם במלואו, ולא להסתייג. הפרשה היתה מניפולציה שנועדה להביא להארכת כהונתו של גבי אשכנזי, ובאותה העת לפסילתו של גלנט. צריך לזכור: לא מדובר בעיתונאי טירון שיושב בבית קפה, מקבל מעטפה ורץ לטלוויזיה. מי שנפל בפח הוא עיתונאי ותיק, מנוסה. לכן לא נמתחה אז ביקורת יוצאת דופן. מה עוד שהעיתונות ממעטת לבקר קולגות מקושרים שעובדים בכלי תקשורת חזקים. היחיד שאזר אומץ היה ראודור בנזימן, שהעז לכתוב במילים מפורשות: "פרסום מסמך גלנט הוא הפלופ העיתונאי של השנה". כמה חודשים אחרי, ורכבת האמת, עמוסה בפרטים, יצאה לדרך. צריך להיות תמים, טיפש או בעל עניין כדי לעוות אותה באמצעות חידודי מילים ופלפולי פלפולים. ודאי למי שמתיימרים להכיר את תיק החקירה. אבל הקרב שמנהל מאז העיתונאי הוותיק מעורר אי נוחות קשה, בעיקר בשל טענתו שהוא בקיא בתיק החקירה. באופן עקרוני נשאלת השאלה אם הוא מגן על אשכנזי או על "היצירה" העיתונאית שלו? או שייתכן שהדברים כרוכים זה בזה? אפשר לומר, אשכנזי לא צדיק. כך אמר בבהירות פרקליט המדינה משה לדור בראיון ל"יומן" בערוץ 1 - "אשכנזי פעל באופן שלא הציבור וגם לא אני (לדור) יכולים לקבל". האם ייתכן שאשכנזי, שהעיף מצה"ל את תא"ל צ'יקו תמיר כי לא אמר אמת בשעה שניסה לגונן על בנו, לא אמר את כל האמת לקציני המטה הכללי ולחוקרי משטרת ישראל? אשכנזי גם לא היסס לשסות כמה מאלופי המטה הכללי אחד בשני, איש באחיו, באמצעות אותו מסמך מפוקפק. בניגוד לדבריו של אשכנזי, גם בפורום המטכ"ל וגם במשטרה, היה לו קשר הדוק עם בועז הרפז. לא אני קובעת את זה. זה עולה מחומר החקירה. אשכנזי יזם לאחר פתיחת החקירה המשטרתית שיחת טלפון קווית עם הרפז. על השיחה הזאת הוא לא טרח לדווח בעדותו לחוקרי המשטרה. מי שדווקא עידכן את החוקרים הוא בועז הרפז. המשטרה אימתה זאת באמצעים טכנולוגיים. האם זה לא פרט משמעותי חדש? מדוע העיתונאי הוותיק לא פירסם זאת? מה הוא מסתיר מהצופים? פרקליט המדינה בעצמו אישר זאת באופן חד-משמעי בראיון בשידור חי ב"יומן". הוא גם אישר ברוב הגינותו את חלק הארי של ממצאי התחקיר. שיהיה ברור: זו לא שיחה של מה בכך. הרפז נחקר לגביה כמי שניסה לשבש את החקירה. אשכנזי? לא. התחקיר שערכתי חשף כי בין רונית אשכנזי להרפז הוחלפו 1,500 מסרונים - נתון שדובר משרד המשפטים אישר לי בכתובים. האגדה המפוברקת על כך שחלק מנתוני התקשורת בין הרפז לרונית אשכנזי הם שיחות שלא נענו היא בדותה טכנולוגית. בדיוק כמו אותה הבדותה שמאן דהו בעל אינטרס זרק לחלל המשטרתי במהלך החקירה כאילו יש רומן בין רונית אשכנזי לבועז הרפז, וזאת למה? כדי לייצר מצג שווא שכל התקשורת האינטנסיבית הזאת מקורה בצנעת הפרט, ואז לא נעים לחפור ולחקור. גם היום, למרות הודאתו של הרפז במשטרה כי הוא זייף את המסמך לבדו - הודאה שלא מתיישבת עם בדיקת הפוליגרף שלו, וגם לא עם שיחת טלפון שיירטה המשטרה ובה נשמע הרפז מכריז כי "ישכב בשביל גבי על הגדר". * * * ב-9 בספטמבר הגיע קצין המשטרה הרציני וההגון יואב סגלוביץ' ל"אולפן שישי" בערוץ 2. המראיין אמר לו כי "בשבוע שעבר צצו פרסומים על 1,500 מסרונים שהוחלפו" (הכוונה לתחקיר שפירסמתי בערוץ 1). סגלוביץ' השיב מייד: "הם לא צצו. הם מופיעים בתוך חומר החקירה המשטרתי". סגלוביץ' טען, בצדק מבחינתו, שהמשטרה עשתה את עבודתה נאמנה. את ההיבטים האחרים שעלו בחקירה צריכים לבדוק הפצ"ר, מבקר המדינה והתקשורת. הוא לא נשאל על אילו היבטים אחרים הוא מדבר. באותו שידור פירסם העיתונאי הוותיק כי בידי המשטרה יש 1,400 מסרונים. אם ידע העיתנאי שיש כמות כזו של מסרונים, למה לא פירסם, למה המתין לפרסום בערוץ 1? השבוע כתב ב"ידיעות אחרונות" כי מדובר כבר רק ב-700 מסרונים. נו, באמת. חשוב לציין שבראיון לערוץ 2 אמר סגלוביץ' כך: "אתם, באולפן הזה, קבעתם שזה מסמך גלנט. אנחנו במשטרה חקרנו וגילינו שזה מסמך הרפז ולא מסמך גלנט". רק בימים האחרונים נחשפנו שוב לפרשת קו 300 וראינו שגם אם האמת מזדחלת לאיטה, ושלעיתים לוקח לה 27 שנה להרים את ראשה, היא מתעקשת. עד שהסוסים הטרויאניים והטייחים ומעמיסי השקרים מוקעים בפומבי. וגם אם כל כך הרבה גורמים חזקים ובעלי אינטרס חוזרים על אותם שקרים, זה לא הופך אותם לאמת. בפרשת קו 300, כזכור, בשם "ביטחון המדינה" ניסו גורמים ביטחוניים בכירים להסתיר את המעשים המכוערים שלהם ולהפיל את התיק על איציק מרדכי. גם בפרשה זו גויסו למשימה הנואשת נימוקים של "ביטחון המדינה", הפעם - אחמדינג'אד והגרעין האיראני. ואני תוהה אם תפיסות עולם שונות בנושא האיראני הן סיבה "לאתרג" מעשים מכוערים? ומהיכן האובססיה? אני, מצידי, לא טרחתי להילחם במקללים ובמשמיצים. פירסמתי תחקירים שמבוססים על עובדות, על חומר עצום, על מאות שעות עבודה. לא חרזתי חרוזים כתחליף לתחקיר עיתונאי. עצתי לקולגה שלי - יש פעמים בחיים שחייבים להילחם ביצר הרע ובאגו, להתחבר לאותם ערכים ומצפון שעליהם שוחחנו לא פעם.
נותר סימן שאלה כבד: מי באמת פיברק את המסמך? ומי ידע שהמסמך מפוברק? כל עוד "נשכב הרפז על הגדר בשביל גבי" לא שמענו מסביבתו של אשכנזי מילה אחת בגנותו, גם לא בתום חקירת המשטרה. מוזר. כרמטכ"ל היה מצופה ממנו לגנות את מי שניסו לכאורה להטעות אותו ולהכפיש פקוד שלו. מהרגע שהרפז פצה את פיו, השתנה הטון. מצביעים עליו כנוכל עם שלל גרסאות, עוד מעט גם ימציאו גירסה שהוא בכלל עבד אצל ברק. לא נורא. כפי שאנחנו רואים, אחרים נשכבים על הגדר בשביל אשכנזי.
