תקרת הזכוכית של אשת ההלכה

פטריארכיה מוגדרת בוויקיפדיה כך: "השליטה במוסדות החברתיים נמצאת, ברובה או כולה, בידיהם של גברים, המעבירים את השלטון ביניהם. הכוח נשאר ונשמר תמיד בידי הגברים".

המאבקים של נשים בפטריארכיה כדי להשפיע על שליטה במוסדות חברתיים הם ארוכים וקשים מאוד. נדירים הם המקרים שבהם אנשים שיש להם כוח לקבוע מי ישלוט במוסד חברתי כזה או אחר, יתנדבו לוותר על כוחם או לחלוק אותו עם אחרים. ההיסטוריה מספקת דוגמאות רבות - המוכרת שבהן היא מאבקן של הסופרג'יסטיות למתן זכות הצבעה לנשים בבחירות דמוקרטיות, מאבק שהיה גם מנת חלקן של נשות היישוב היהודי בארץ ישראל בשנות ה־20.

מאבקים מסוג זה הם חלק מחיינו כנשים בישראל גם כיום. הישג משמעותי נרשם השבוע לאחר מאבק ארוך: מאבקן של נשים דתיות להיות חלק מהממסד הדתי, ולהשפיע על בחירת הרבנים הראשיים הבאים לישראל.בג"ץ התייצב לצידן של נשות ההלכה, תלמידות החכמים, מנהיגות הקהילה והרבניות, וקבע בדעת רוב, של השופטת ברק־ארז ושל השופט עמית, כי יש לתת ביטוי גם לקולן של הנשים בעולם התורה.

בפסק הדין התקדימי בעתירה קבע בית המשפט כי המונח "רבנים" בחוק הרבנות הראשית כולל גם מי שממלאים תפקיד רבני בפועל, כולל נשות הלכה בעלות השכלה דתית ותורנית. בהתאם, פסק הדין קובע כי על הרבנים הראשיים לשקול מינוי נשים לאסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים, במסגרת הסעיף בחוק שמסמיך אותם למנות עשרה "רבנים" לפי בחירתם. בית המשפט מתאר בפסק דינו את המציאות שהתפתחה בעשורים האחרונים, שבה עולם לומדי התורה ומורי ההלכה כולל גם נשים. מציאות שמחייבת ייצוג נשי בגוף הבוחר, גוף שתכליתו ייצוג האוכלוסייה היהודית על כל גווניה.

מנגד - ניצבת עמדת הרבנים הראשיים, שמתעלמת מהשינוי שמתרחש ושמסרבת לצרף נשים לעמדות השפעה על חשבון הרבנים הגברים (אגב, לא היתה התנגדות לכך שנשות ההלכה ייכנסו במקום גברים שלא שייכים לעולם התורה).

בהליך המוזכר הרבנים הראשיים לא התבקשו להכריע אם נשים יכולות להיות מוסמכות לרבנות לפי ההלכה האורתודוקסית. הם התבקשו רק לאפשר לנשים להשתתף בבחירת מי שימלאו את התפקיד אחריהם, בתור נציגות של חלק מעולם התורה. למרות זאת, הרבנים הראשיים בחרו להתנגד למינויה של כל אישה באשר היא אישה לנציגה של עולם התורה, תוך נימוק שהחוק לא מאפשר להם זאת.

פסק הדין מהווה הכרה ממסדית עמוקה בנשים האמיצות שמובילות מהפכה נשית בלימודי ההלכה, הכרה שתחלחל למקומות נוספים ולהקשרים רחבים, עד שלבסוף תגיע גם לשערי הרבנות הראשית. כולי תקווה שהיום הזה קרוב מתמיד

בפסיקתו בית המשפט הסיר משוכה זו, קרא לרבנים הראשיים לקבל את המציאות המשתנה וקבע: "מונחים משפטיים אמורים לשקף את מציאות החיים". המונח "רבנים" בחוק צריך להיות מפורש באופן שמשקף מציאות שבה יש גם נשים רבות בעלות השכלה תורנית, שלא נופלת מזו של גברים שקיבלו הסמכה לרבנות.

מדובר בפסק דין בעל חשיבות עצומה, אף שהוא נוקט לשון עדינה ומורה לרבנים הראשיים "לשקול" מינוי של נשים, ללא הוראה מחייבת. קודם כל, פסק הדין מהווה הכרה ממסדית עמוקה בנשים האמיצות שמובילות מהפכה נשית בלימודי ההלכה, הכרה שתחלחל למקומות נוספים ולהקשרים רחבים, עד שלבסוף תגיע גם לשערי הרבנות הראשית. כולי תקווה שהיום הזה קרוב מתמיד.

וברמה המשפטית, החוק הישראלי קובע שבמקום שבו נשים כשירות למלא תפקיד, חלה "חובת הייצוג ההולם", וחזקה שהרבנים הראשיים יקיימו את החוק. יש לזכור שאף על פי שהליך זה לא שאל אם נשים יכולות להשתתף בראש הממסד הדתי - מדובר בצעד משמעותי בדרך לאתגר שבוודאי עוד יגיע.