יום האישה 2022. מוזר אולי לחשוב שלפני קצת יותר ממאה שנים, זכות הצבעה לנשים לא ממש הייתה קיימת. והנה אנחנו היום, והזכות הזו מובנת מאליה, אך היא תוצאה של מאבק עיקש של קבוצות נשים שנלחמו על כך.
הניצחון במאבק על זכות ההצבעה סלל את הדרך למאבק על עוד ועוד זכויות, ונחשב לאחד המאבקים הסמליים והחשובים ביותר בהיסטוריה של התגבשות הדמוקרטיה הליברלית המערבית. התהליך לקח זמן ולאורך במאה ה-20 וגם ה-21 קיבלו נשים במדינות שונות את זכות ההצבעה . אז איזה מדינה מערבית העניקה את הזכות רק ב-1971? ובאיזה מדינה היא נתנה רק ב-2015? כל התשובות בכתבה הבאה.
פורצת הדרך
רבים מכירים את סיפורן של הסופרג'יסטיות בארצות הברית ובבריטניה, שניהלו מאבק פוליטי אדיר בשני העשורים הראשונים של המאה העשרים על מנת לקבל את זכות ההצבעה. שמות כמו סוזן ב' אנטוני בארצות הברית ואמילין פנקהרסט הבריטית הפכו לדמויות היסטוריות ידועות ומוכרות, אך המאבק הראשון למען זכות ההצבעה לנשים שהצליח הקדים אותן בעשורים והתרחש בפריפריה של העולם האנגלופוני.
באופן מפתיע, ניו זילנד הייתה המדינה הראשונה לאשר הצבעת נשים והיא עשתה זאת בשנת 1893. המהלך הגיע לאחר שלושה עשורים של מאבק אות והובילו נשים וגברים גמו מרי אן קולקלו, ג'ון לרקין ריצ'רדסון וקייט שפרד, שהובילה את התנועה למען זכות הצבעה לנשים. בנובמבר של אותה שנה התקיימו לראשונה בניו זילנד, ובעולם כולו, בחירות דמוקרטיות לבית מחוקקים בהן השתתפו נשים באופן מלא.
על אף התקדים ההיסטורי, עברו כמעט ארבעה עשורים בטרם נבחרה אישה לכהן בפרלמנט בוולינגטון. אליזבת מקומבס הייתה האישה הראשונה להיבחר לפרלמנט הניו זילנדי בשנת 1933 מטעם מפלג הלייבור.
תחילת המאה העשרים, במיוחד בתקופת התהפוכות הפוליטיות שליוו את מלחמת העולם הראשונה, הייתה תקופה בה מדינות באירופה כמו אוסטריה, דנמרק הונגריה וגרמניה העבירו בצורות שונות חקיקה שאפשרה הצבעת נשים, אך באופן מפתיע, גם בעולם המוסלמי קמה לראשונה דמוקרטיה שאיפשרה הצבעת נשים.
הרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן הפכה למדינה הראשונה בעולם המוסלמי שאפשרה לנשים להצביע בבחירות דמוקרטיות באופן גורף, בחוק שעבר בפרלמנט בבאקו בשנת 1918. ההחלטה לוותה בהופעתה של תנועה פמיניסטית במדינה שנלחמה למען הסרת הרעלה מעל נשות המדינה. אזרבייג'ן סופחה לברית המועצות לאחר שנכבשה בשנת 1920.
המתמהמהות
לא כל מדינות העולם העבירו זכות הצבעה לנשים באותו זמן. צרפת למשל נתנה זכו תהצבעה מלאה לנשים רק במהלך מלחמת העולם השנייה, במחטף שביצע מפקד ארגון צרפת החופשית, הגנרל שארל דה גול. אך מדינות אחרות חיכו עשורים ארוכים לפני שנתנו לנשים את הזכות הפוליטית המגיעה להן במדינה דמוקרטית. שווייץ השמרנית למשל העבירה במשאל עם, בו השתתפו רק גברים, את החוק המאפשר לנשים להצביע רק בשנת 1971. ליכטנשטיין, נסיכות הררית זעירה מצפון לשוויץ, עשתה זאת רק בשנת 1984.
פורטוגל העניקה שוויון זכויות מלא בהצבעה לנשים רק לאחר מהפכת הצפורנים במדינה בשנת 1976. השלטונות הצבאיים שקדמו להפיכה ממילא לא אפשרו בחירות דמוקרטיות מלאות, אך זכויות ההצבעה של נשים הוגבלו במדינה ללא קשר.
אך במזרח התיכון, איפה שהערכים הדמוקרטיים באופן כללי והמהפכה הפמיניסטית התדמו לאט מאוד אם בכלל, יש מדינות שהעניקו זכות בחירה שווה לנשים רק בעשור השני של המאה ה-21. ערב הסעודית איפשרה הצבעת נשים למועצת השורא שלה רק בשנת 2015. מלא צריך להיות מומחה כדי לדעת שלרשות המחוקקת בריאד סמכות מוגבלת, אם בכלל, אך בכל זאת יש משמעות מסוימת להצהרה כי כל המצביעים למועצה, שרק חלק מסויים מנציגיה נבחר על ידי העם, שווים במהותם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו