בג"ץ קבע: נשים יוכלו להתמנות להרכב האסיפה הבוחרת את חברי מועצת הרבנות הראשית ואת הרבנים הראשיים

בג"ץ קבע היום (ראשון) כי הרבנים הראשיים לישראל רשאים לבחור נשים להרכב האסיפה הבוחרת את חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל ואת הרבנים הראשיים.בעוד בלשון החוק נכתב כי ניתן למנות לגוף הבוחר רק "רבנים", השופטים יצחק עמית ודפנה ברק-ארז פירשו כי החוק מאפשר גם למנות נשים. בג"ץ לא הורה למנות נשים, אלא מאפשר לראשונה לרבנים הראשיים לשקול את עצם בחירתן של נשים לגוף הבוחר.

העתירה שנידונה בבג"ץ עסקה בהרכבה של האסיפה הבוחרת, שתפקידה לבחור את מרבית חברי מועצת הרבנות הראשית ואת הרבנים הראשיים עצמם. לפי סעיף 6 לחוק, האסיפה הבוחרת כוללת 150 חברים – 80 מהם "רבנים" ו-70 מהם "נציגי ציבור". העותרים טענו כי לשון החוק "רבנים שימנו הרבנים הראשיים לישראל, בהתייעצות עם השר ובאישור הממשלה" מאפשרת גם מינוי נשים כחלק מ-80 הרבנים.

השופטת דפנה ברק-ארז נימקה כי האסיפה הבוחרת אינה פורום הלכתי, ולכן אין הצדקה שלא למנות נשים. היא כתבה כי "מציאות החיים כוללת כיום את המהפכה שהתחוללה בעולם לימוד התורה לנשים, שבגדרה נשים רבות בעלות השכלה תורנית שאינה נופלת מזו של גברים שקיבלו סמיכה לרבנות. חלקן אף ממלאות תפקידים "רבניים" בקהילותיהן. אני סבורה כי פרשנות המונח 'רבנים' אמורה לשקף מציאות חיים זו".

היא הוסיפה כי לשון החוק "רבנים" אינה מצמצת את המושג "רב" רק למי שעבר הסמכה של הרבנות הראשית, וכי עד היום נבחרו גברים שלא עברו הסמכה, אלא רבו הוא "מורה, מי שמלמד את תלמידו". השופטת צפתה את הביקורת הציבורית וכתבה כי: "אין מדובר חלילה בהחלטה של 'נגד' מוסד הרבנות הראשית או הרבנים הראשיים עצמם, אלא בהחלטה של 'בעד' – בעד מתן קול גם לנשים העוסקות בלימוד התורה והמחויבות אף הן, לעולם ההלכה. חשוב לחזור להדגיש כי עמדתי אינה מבטלת את שיקול הדעת ההלכתי של הרבנים הראשיים בהחלטתם על המינוי עצמו, ובפרט בכל הנוגע לזהות הפרסונלית של מי שעתידים או עתידות להתמנות לאסיפה הבוחרת".

השופט דוד מינץ, שהיה בדעת מיעוט קבע כי אף שראוי היה למנות נשים, לשון החוק ברורה ולא מאפשרת וכי על המחוקק לשנות זאת ולא בית המשפט. הוא כתב כי "המונח 'רבנים' על פי תפיסת עולם הלכתית אורתודוכסית כפי שנתפסת על ידי הרבנות הראשית, היא מי שהוסמך לרבנות על ידה. עוד הדגיש כי: "אין ספק שסוגיית מעמדן של נשים בעלות השכלה תורנית הלכתית ראויה לדיון ובירור בזירות הציבוריות השונות. אין חולק גם כי כיום יותר ויותר נשים רוכשות השכלה תורנית, וזאת בין היתר על רקע ההתפתחות הניכרת בתחום הלימודים התורניים הגבוהים לנשים. אך נקודת המוצא היא כי בית משפט זה אינו נכנס לנעלי הרבנות הראשית כבעלת הסמכות ההלכתית העליונה".

לסיום השופט מינץ כתב כי ישנה הסכמה בינו לבין השופטת ברק-ארז. "מחובתה של הרבנות הראשית לפעול לטובת נשים וגברים, נשים רבות רוכשות כיום השכלה תורנית ברמה גבוהה ביותר וכי טמונה תרומה בלתי מבוטלת בהשקפותיהן ודעותיהן של נשים שעולמן המקצועי והרוחני נטוע בדל"ת אמות ההלכה ובלימוד התורה. במובן הזה, מצטרף אני למשאלות לבה של חברתי בכל פה".