מכתב לרמטכ"ל

אדוני הרמטכ"ל,

בפעם הבאה שבה תעלה לסדר היום סוגיית ההשתמטות מצה"ל, אני מבקש ממך לזכור את הסיפור הבא. יש בו לא מעט לקחים על תרומתו של צה"ל לבעיה. בני התגייס לאחרונה לצה"ל. במקור הוא עמד להתחייל בסוף החודש שעבר, אך שעות אחדות לפי הגיוס ליחידה קרבית, בעודו אורז את חפציו, קיבל טלפון: "אתה לא מתגייס מחר, במקום זה תתייצב בלשכת הגיוס להורדת פרופיל".

הסיבה: בדיקות מעבדתיות שהעלו חשד לבעיה רפואית. "נוריד לך את הפרופיל ל-64 ותתגייס בעוד שבועיים כחייל לא קרבי", נאמר לו.

בני החליט לא לוותר וביקש לאפשר לו לערער על הפרופיל. במקביל פנה באופן פרטי לרופא מומחה, שהעריך שסדרת בדיקות שיעבור הנער ואשר יימשכו כחודשיים יוכיחו את יכולתו. "תנו לי את הזמן הזה, אני רוצה להיות קרבי", התחנן, אבל נתקל בחומה בצורה. הצבא לא היה מוכן לדחות את הגיוס. לא עזרו כל ההסברים, הבקשות, המסמכים וגם הפנייה לרגש האנושי.

"דחו את הגיוס למחזור הבא, שלושה חודשים בלבד, שבהם סדרת הבדיקות תושלם וצה"ל יוכל אולי להרוויח עוד לוחם עם מוטיבציה גבוהה", ביקש. אבל במקום ללכת עם הנער, החליט הצבא לנהל נגדו מלחמת התשה.

כל הפניות ללשכת הגיוס לא הועילו. חיילות בנות 18 הודפות ביעילות כל פנייה ללשכה, מונעות אפשרות להציג את העניין בפני גורמים בכירים יותר ומסכלות כל אפשרות להבין מהם השיקולים העומדים מאחורי ההחלטה. האם ההיגיון עדיין בש"ג?

האם שיקולי כסת"ח עדיין מובילים את מערכת ההחלטות בצבא? האם הוריו של הנער היו מוכנים לסכן את בריאותו? מישהו בלשכת הגיוס קבע שלא חשוב מה - הנער יתגייס במועד. כאילו הצבא היה מתמוטט אם טוראי גילת לא יתייצב במועד זה להגנת המולדת.

החלק העצוב יותר בסיפור הוא שחברים של בני שרצו לדחות את הגיוס, סתם כי בא להם, המציאו טיול שורשים בחו"ל או לימודי השלמה לבגרות שלא היו ולא נבראו - וקיבלו דחייה. רק החייל שרצה להילחם על הזכות להיות קרבי - נדחה.

אדוני הרמטכ"ל, מה המסר שעובר לבני הנוער מהתנהגות זו של הצבא? למה לא לתת לנער ארכה שתאפשר לו להציג את טיעוניו?

למה להתיש אותו, לפגוע במוטיבציה שלו ולגייס אותו שפוף ראש אל הלא נודע? עכשיו, בניגוד לחבריו, הוא גם נמצא בעמדת נחיתות: כל ההתנהלות בשיבוץ שלפני הגיוס היתה בהנחה שהוא קרבי. עתה, הוא לא יודע באיזו יחידה ישובץ ואם ישרת בתפקיד ההולם את כישוריו. עוד פרס לחייל שרצה להיות קרבי.

הסיפור הזה מלמד שיש הרבה מה לעשות כדי לשנות את התרבות הארגונית בצבא, את התפיסות, המחשבות, המסרים, היחס והערכים.

לא ברור מדוע הצבא מעדיף להילחם בחיילים מלאי מוטיבציה אלה ולא בבעיה עצמה. בסוף הוא הרי יאבד גם אותם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו